רבנו יונה על משלי כא י

רבנו יונה על משלי • פרק כא
ג • י • יב • 


"נפש רשע איוותה רע" - הנה:

  • דיבר על עניין מידת רוב בני אדם - כי הוא הפכפך וזר (פסוק ח);
  • ודיבר על אשת מדיינים - כי כבדה מאד (פסוק ט);

ועתה בא לדבר על מידת הרשע, כי ייתן מחשבתו לכסוף ולהתאוות רע.

כי אמנם יתר בני אדם, הבינוניים, גם כי ירעו לבבם ולא ידאגו לצרת חבריהם, אך לא יתנו מחשבתם ולא ישלחו רעיון לבם להתאוות לרע; אבל זה הרשע, "לא יוחן בעיניו רעהו" - אף על פי שייראה כאוהב את חברו - לא ירחם עליו לעולם, ולא יחון אותו בבוא אליו רעה. ואף על פי שייתכן שהוא מבקש טובתו להנאת עצמו, מפני שנעזר בחברתו ויסכון בה וימצא בה תועלת, אבל מצד החנינה - לא יחון עליו ביום אידו.