רבינו בחיי על בראשית יא כח
| רבינו בחיי על בראשית • פרק י"א • פסוק כ"ח |
• ד • ט • י • כח • ל • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיָּ֣מׇת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּ֖וֹ בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים׃
"וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים". הכתוב הזה יודיע אותנו מעלתו של אברהם שמסר עצמו למיתה על אמונת ה' יתברך, ואלמלא רמז הכתוב הזה היה ראוי להודיענו תחלה מעלתו של אברהם והנהגתו ומדותיו ואז ויאמר ה' אל אברם, כי איך יתכן להיות דבור השם יתברך לאדם ולא הודיענו תחלה מי הוא, שהרי בנח לא בא אליו הדבור ויאמר אלהים לנח עד שהודיענו תחלה מדותיו שהיה איש צדיק תמים. וע"כ בא הרמז בכתוב הזה והעדות על מעלת אברהם בענין אור כשדים שעליו היה ראוי שיהיה דבור השכינה מדבר עמו, והוא שאברהם לא היה ארץ מולדתו אור כשדים כי אם עבר הנהר כאמרו בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, ומלת מעולם תורה על זה, ומזה אמר הכתוב (בראשית, יב): "ויגד לאברם העברי", לא אמר לאברם הכשדי. וראיה לדבר כי נחור בחרן היה, ואם היה מקום תרח אור כשדים בארץ שנער והכתוב ספר כי בצאת מאור כשדים לא לקח אתו רק אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ושרי כלתו, א"כ היה נחור נשאר בארץ כשדים, אבל באמת ארץ מולדתו ארץ ארם היא מעבר הנהר, וכן מצינו לרז"ל בתלמוד (בבא בתרא דף צא.) כי אברהם נחבש בכותא וכותא אינה בארץ כשדים, אבל היא בעבר הנהר.
ודע כי תרח הוליד בניו הגדולים אברם ונחור בעבר הנהר ארץ אבותיו והלך לו אל אברם בנו אל ארץ כשדים ושם נולד בנו הקטן הרן ונשאר נחור בנו בעבר הנהר בעיר ההיא, וזה טעם בארץ מולדתו באור כשדים כי מלת מולדתו חוזרת להרן כי היא ארץ מולדתו של הרן לבדו.
והרמב"ם ז"ל כתב במורה הנבוכים כי הזכירו בספר עבודת האכרים המצריים כי אברם נולד בכותא וחלק על דעת ההמון שהיו עובדי השמש ונתנו המלך בבית הסוהר והיה עמהם שם בתוכחות ימים רבים, אחר כך פחד המלך פן ישחית עליו ארצו ופן יסיר הבריות מאמונתו וגרש אותו אל קצה ארץ כנען אחר שלקח כל הונו ע"כ. ומה שהזכיר לשון אור כשדים דע כי לשון אור כולל שלשה ענינים, בקעה והר ואש. בקעה מלשון (ישעיה, יא): "מאורת צפעוני", כי הכתוב יקרא חורו של צפעוני מאורה, והבקעה הוא העמק והוא כאלו אמר בבקעת כשדים. הר מלשון באורים כבדו ה', וקרא ההרים הגבוהים אורים על שם שמדליקין שם ומשיאין שם משואות מהר אל הר כדי להודיע החדשים במרחק ביום אחד, וזהו שאמר (ישעיה, כד): "באיי הים שם ה' אלהי ישראל", שיודיעו בכל העולם הנס והפלא הנעשה להם לכבוד הש"י, והוא כאלו אמר הר כשדים. אש מלשון (ישעיה, מד): "חמותי ראיתי אור" והוא דעת רז"ל והקבלה האמיתית שהשליכוהו לכבשן האש. והנה על כל פנים בארץ כשדים נעשה הנס לאברהם אבינו, או נס נסתר שנתן בלב המלך שלא ימיתנו והוציאו מבית הסוהר, מאותה בקעה או מאותו הר, או נס מפורסם שהשליכו לתוך כבשן האש ונצל.