ראש מילין/ריש
| • "אל'ף" • "בי"ת" • "גימל" • "דל"ת" • "ה"א" • "וי"ו" • "זיי"ן" • "חי"ת" • "טי"ת" • "יו"ד" • "כ"ף" • "למ"ד" • "מי"ם" • "נו"ן" • "סמ"ך" • "עי"ן" • "פ"א" • "צד"י" • "קוף" • "רי"ש" • "שי"ן" • "תי"ו" • מנצפ"ך • "כ"ף פשוטה" • "מי"ם סתומה" • "נו"ן פשוטה" • "פ"א פשוטה" • "צד"י פשוטה" |
"רי"ש"
עריכההקופיות, ההתחקות, שהוא יסוד ההעתקה של הציורים, המושגים, הכחות, המפעלים והתנועות, המשפטים, השאיפות והאידיאלים, ממרומי מקוריותם לתחתית המשכת החיים והמציאות בחוקיהם, היא גורמת שאחרי הכח הכללי הזה יוחל כח מתחיל. שדרת ההעתקה מתחילה את כחה הסידורי בצורה תרגומית, תרדמית, אחורנית, הרי"ש הוא הראש העברי מתורגם, מקומו אחר הקו"ף מבוצר הוא לו. הוא איננו מושך את משך החיים ממקורם כהוי"ו, המכונן את היו"ד הצורתי המספרי ומושכו אל השדרה הגבולית וערכיה, אבל הוא בונה את בנינו המבוסס על יסוד ההעתקה מתחילת מעשהו, מבצר את מקומו בבנין הקו העליון החוצץ יפה בין האורות המקוריים ובינו, וממשיך בכח זה עצמו את תעופת הכח המפעלי בחוגי המעשה ופרטיות הבנין, ומבטא בזה יפה את מהותו במבטאו ותמונתו המכתבית. ובהנזרו אחור מיסוד ההעתקה המעולה, התוכן הקופי המטוהר ונאדר בקודש, הרי הוא שורש הרשע, המוכן להשגב ישע בשובו אל על, טוב מאד זה יצר הרע.