ראש מילין/כף

• "אל'ף" • "בי"ת" • "גימל" • "דל"ת" • "ה"א" • "וי"ו" • "זיי"ן" • "חי"ת" • "טי"ת" • "יו"ד" • "כ"ף" • "למ"ד" • "מי"ם" • "נו"ן" • "סמ"ך" • "עי"ן" • "פ"א" • "צד"י" • "קוף" • "רי"ש" • "שי"ן" • "תי"ו" • מנצפ"ך • "כ"ף פשוטה" • "מי"ם סתומה" • "נו"ן פשוטה" • "פ"א פשוטה" • "צד"י פשוטה"

"כ"ף"

באים הם המהותים הנערכים זה לעומת זה, בכל צירוף כללותם ובכל יקרת ערך פרטיותם, לידי הצטרפות ערכית, שהכף המקבלת את תכונת המשקל וההערכה המשוה באה לפעולתה, יחד עם הפעולה הטכנית המתגלה בכפים, שראשיתה היא הכפיה המכרחת את ההתפשטות הכחית של ההתהוות להתגלם בצורה ידועה, בתכונה מדוייקה, ע"פ החפץ והמגמה היסודית. הכ"ף בצורתו, כח המפעל, לא הנתוח של הפעולות המתפרדות ומהוות ומתגלמות בפרקיהם השונים והמחולקים, כ"א הופעת הפעולה והזרחתה בשטף חייה, שהיא הופעה אחת, מתגלגלת בכל אופניה, תופסת את הרום ואת התחת בתפיסה חזקה ומעובה. חוצצת בפני הימין בחציצה דקה, מה שהוא ממינה של ההופעה הפעולתית אלא שהוא מנוע מלבוא אל תחומה הרי הוא נגדר במסיפס, דיה מחיצה קלה כמחיצת הבי"ת הימנית, אבל הרום והתחת בחזקה הם חוצצים, ההפרדה מצד העילוי או מצד השפל שלא להכנס בחוג המפעלים היא איתנה ועמודית, חסינה כחוסן השמים ומוצקה כיציקת הארץ. אמנם מה שלא התגלה בהמפעלים, ועתיד להתגלות, מה שהוא בכח ואינו בפועל, על זה פתוח הוא פתח הכ"ף. הכ"ף יכניס בתוכו, במשקלו ובעצמת פעולתו, את כל תנועת כפים אשר יבואו, אשר יקומו ויעמדו, מראשית עד אחרית לעדי עד, כל הטכניקה בכל מעמקיה, כל הבינה היתרה של האדם שהיא מעין דוגמא שלמעלה.