ראש מילין/הטעמים/מנח אתנחתא
"מנח אתנחתא" עריכה
חוש המנוחה במלא נועמו, כשם שבמקורו הוא מלא עצמיותה של הוד המנוחה, מעצמת ההקשבה של רזי המנוח, אשר רק בעולמי עד אשר לקודש הקדשים שם מכון לשבתם, כן תבוא הרגשת המנוח, אחרי רב קשב של המוני עדונים, של שטפי הגיונים, שמרוב מתקם תלא ג"כ לפעמים הנשמה, ותחפוץ כבר בנפישה פנימית, ונפישה זו תריק אליה את ברכת המנוחה, שהיא מעין המונח ועצמו, ותתואר חטיבה זו במונח המקושר עם האתנחתא, והאתנחתא, בציורה הראוי להוראת השביעה האצילית, הדורשת דומית קודש, הולך קו ישר בשפעת הוד החיים, ומתפשט ממנו אור נגוהות כמראה הקשת, המזכירים אותנו את הקשת אשר בענן בשלל נהוריו, וצבעיו כולם של הקשת, מזכירים את כל ההגוי בחביון העידון, בריבוי הגוונים, וזוהר עדן הנוי והתפארת בהתאמת היפיפיות. ומעמיקה היא האתנחתא את עדנת המונח, ומשרה בו את אור המנוחה העצמית שקויית טללי התענוגים העליונים, מראש מקדמי עולמי עד.