פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף בעריכה


(א) אין כו'. ועיין פרק קמא דכתובות בתוספות וברא"ש ובר"ן במה דאמרינן שם דהאידנא אשה נשאת בכל יום והקשו דהא בע"ש אין דנין ואם כן איך תנשא בע"ש ועיין שם שכתב משום דיכול לסדר טענותיו אפילו ביום שאין דנין עיין שם ובתומי' הקשה מניסן ותשרי דאין מזמנין האיך תנשא בהם עיין שם ולק"מ דהא בעירו מזמנין אפילו בניסן ותשרי ותקנ' דבתול' נשאת ודאי ע"כ משום עיר שיש בה בית דין דעיר שאין בה בית דין לעולם איכא אקרורי דעתה לפעמים יש מהלך כמה ימים אל הבית דין שבעיר וכיון דהתקנה בעיר שיש בה בית דין אם כן בניסן ותשרי נמי מזמנין דבעירו מזמנין ולכן לא הקשו הרא"ש והר"ן מניסן ותשרי אלא מע"ש דאפילו בעירו אין מזמנין:


(ב) וי"א דאם עברו. עיין בסימן כ"ח ושם כתב בשלחן ערוך דאם קבלו עדות בלילה אין דנין ע"פ אותה קבלה ושם לא כתב הרמ"א דעת החולקין משמע דמודה ועיין סמ"ע מה שמחלק בזה:

והנה ז"ל הרא"ש בפ' מצות חליצ' חלצה בלילה כשירה ור"א פוסל ומסקינן בהא פליגי מר סבר חליצה כתחלת דין דמי ומ"ס כגמר דין מכאן משמע שאם דנין תחלת דין בלילה הדין בטל וכן משמע בפ' י"נ דף קי"ד גבי שלשה שנכנסו לבקר את החולה בלילה כותבין ואין עושין דין ואין יכולין לדון ע"פ ראייתם אפילו בדיעבד והא דגרס בירושלמי פ' אד"מ מניין שדרן ביום וגומרין בלילה שנאמר ושפטו את העם בכל עת אית קרא לשעבר אמר רב שמואל בר רב יצחק כיני מתניתין מניין שאם טעו ודנו בלילה שדינו דין אמרין הדין אמירא כלומר זה יכול להיו' ע"כ גירסא משובשת היא דאדרש' קמייתא לא שייך למיפרך אית קרא לשעבר דהא קרא קאמר דלכתחל' דנין בלילה אלא כך יש להפך ולסרס הגירסא מניין שאם טעו ודנו בלילה שדיניהן דין ת"ל ושפטו את העם בכל עת ופריך אית קרא לשעבר ושפטו לכתחלה משמע ואת דרשת לי' בדיעבד אמר רב שמואל בר רב יצחק כיני מתני' מניין שדנין ביום וגומרין בלילה ת"ל ושפטו את העם בכל עת עד כאן לשונו הרא"ש ולפי זה ליכא ראי' מן הירושלמי דאם דנו בדיעבד דיניהן דין וכ"כ הב"ח ותי"ט פ' אד"מ ועיין עוד ברא"ש פ' י"נ ז"ל ורשב"ם כ' שאם קבלו עדות בלילה יש לדון עפ"י אותו קבלה וה"נ אי' בירושלמי שאם טעו ודנו בלילה דיניהן דין והרמב"ן ז"ל כתב דהגמ' דידן פליגא מדאמר בפרק קמא דסנהדרין אין מקדשין את החודש בלילה ואם קדשוהו אינו מקודש והנה לפנינו קושיות הרבה לשיטת הרשב"ם דסובר בדיעבד מהני דאם כן חלצה בלילה וקידוש החודש בלילה למה פסול אפילו בדיעבד. והנראה בזה בשום לב אל לשון הירושלמי גם לפי פי' הרא"ש דמהפך ל' הירושלמי אינו מדוקדק סוף לשון הירושלמי אמרין הדין אמירא. אם הוא משנה מפורשת דגומרין בלילה ודאי ויכול להיות כן. ועוד דמעיקרא רוצה לומר דין מחודש דאם טעו ודנו בדיעבד דינו דין ומייתי מקרא ואחר כך דורש המקרא לענין אחר ואינו מפרש מה יעשה בדין שדנו בדיעבד אם הוא פסול או כשר. ולכן נראה לענ"ד דגוף הדין כדקאי קאי דכשר בדיעבד והוא דכיון דאינו פסול אלא תחלת דין בלילה וגמר דין כשר בלילה ואם כן אם עברו ודנו בלילה נהי דפסול היה תחלת דין דהיינו המשא ומתן מכל מקום גמר הדין דהיינו מה שאמרו איש פ' אתה חייב זה הוא בכשרות מן התורה דהא גמר הדין כשר בלילה ואם כן כי עברו ודנו בלילה כשר הדין בדיעב' דהא הפסק דין שאמרו כשר הוא בלילה אלא שהיה המשא ומתן בפסול שהוא תחלת הדין ולא מיפסל מחמת זה הגמר דין ומידי דהוי לדיינים שפסקו את דינם בלי משא ומתן דלא מיפסל משום זה ואם כן כיון דגמר דין כשר בלילה אם כן אם עברו ודנו בלילה ודאי כשר ואפילו לכתחלה היה ראוי לומר דיאמרו את הגמר דין דהא המשא ומתן כבר נעשה וגמר דין כשר בלילה אלא כיון דעברו ודנו תחלת הדין בלילה אינו ראוי שיוסיפו עוד לגמור את הדבר של איסור אבל אם עברו ודנו ודאי כשר וכמ"ש דהא זה הפסק שאמרו איש פלוני אתה חייב זה הוא בהכשר דהא גמר דין כשר בלילה ודו"ק. ובזה נראה לפרש לשון הירושלמי דמתחלה רצה ללמוד מקרא דאם עברו ודנו דיניהן דין ורצה לפרש המקרא ושפטו את העם בכל עת ופריך אית קרא לשעבר ולזה חזר ודרש המקרא כיני מתני' דגומרין בלילה ומסיים אמרין הדין אמירא כמו זאת אומרת דהיינו מדכשר גמר דין בלילה מזאת אומרת דכשר בדיעבד דהא הגמר דין נעשה בהכשר ולא מיפסל רק תחלת המשא ומתן. ולפי זה א"ש דאם עברו ודנו בלילה דיניהן דין דהא הגמר דין בהכשר אבל אם עברו וקבלו עדות בלילה דזה הוי תחלת הדין או חלצה בלילה ואם כן כיון דתחלת דין פסול הוא פסול אפילו בדיעבד אלא דעברו ודנו דוקא כשר כיון דהגמר דין כשר ואם כן הרי הוא כאלו אמרו את הגמר דין בלי משא ומתן אבל קבלת עדות הוא פסול אפילו בדיעבד כיון דהוא תחלת דין ולכן הכריע הרמ"א דעברו ודנו כשר וקבל' עדות פסול וכמ"ש והוא נכון: