קצות החושן על חושן משפט ד

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א עריכה

(א) אבל תפיסה בעלמא שתופס למשכון. ועיין ביש"ש פ' המניח סימן ה' שהאריך לחלוק על מהורי"ק והעלה דאין אדם יכול לתפוס מחבירו למשכון אפילו במידי דליכא איסור למשכנו כגון עבור גזילה וערב אם לא בחפץ המבורר לכל שהוא שלו וי"מ נראה דהיינו דוקא שתופס משלו אבל היכא שיש בידו משכון או פקדון יכול לעכב אפילו לכתחל' כדי להציל ממון שלו וזה לא נקרא עביד דינא לנפשי' שהרי לא תפס אלא שמעכב את שלו בשב ואל תעשה עד כאן לשונו אבל הש"ך בס' תקפו כהן בסימן ק"ח וקט"ז השיג והעלה דהיכא דברירא לי' יכול לתפוס בענין שיש לו מגו עיין שם ונראה פשוט דהיינו דוקא היכא דליכא לאו דלא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו כגון בשכירות וערבות וכיוצא אבל בהלואה דאיכא איסור למשכנו אסור לו לתפוס דהא מינתח ניתוחי אסור וכמבואר בפרק המקבל ואפילו בשוק אסור הגם דמס' תקפו כהן סימן ק"י משמע דאפילו היכא דאית איסור למשכנו שרי לי' למיתפס בענין שיהי' לו מגו אך המעיין שם יראה דלא ברירא לי' האי מלתא ואדרבה בסימן קט"ו קט"ז כתב לדחות ראיית מוהרש"ל ומוקי לה בענין דאית איסור למשכנו ועיין שם ואם כן משמע דבהלואה אסור לי' לתפוס בכדי שיהי' לו מגו וכן נראה מתוך הסברא דכיון דקיימא לן עביד אינש דינא לנפשיה אפילו במקום דליכא פסידא ואפילו הכי בחוב הלואה הקפידה תורה דלא למיעבד לי' דינא לנפשיה אם כן הוא הדין אפילו במקום דאית פסידא כגון שהלוה כופר בחובו אסור לו לתפוס בכדי שיהי' לו מגו וראיתי רבים מתחכמים בזה לתפוס מחבירו איזה חפץ בכדי שיהי' לו מגו קודם בואו לדין ולאו שפיר עבדי וקרוב לאיסור תורה אם הוא ע"י תפיסה ועיין בסימן צ"ז ושם מבואר אצלנו צד קולא בזה אבל הישרים בלבותם אין להם להקל אך גבי פקדון משמע דליכא איסור כלל לעכבו תחת ידו וכמ"ש מוהרש"ל אבל מדברי הזוהר מבואר דהוא איסור גמור עיין שם פרש' במדבר פתח ואמר ה' אורי וישעי כו' ובר נש בעי לאקדמ' ולמפקד בידי' פקדונא דנפשי' כפקדונ' דב"נ דיהיב פקדונ' לאחרא דאף על גב דאיהו אתחייב לגבי' יתיר מההיא פקדונ' לאו כדאי לאתאחד' בי' הואיל ופקדונ' אתמס' לגבי' ואי יסרב בי' ודאי נבדוק אבתרי' דלאו מזרעא קדיש' הוא ולאו מבני מהימנות' כו' ע"ש. ויש לזה פני' ע"פ נגלה והו' שיט' הריטב"א פ' הכותב דהיכא שבא ליד הנפקד בתורת פקדון צריך למיעבד השבה מעליא ועיין ש"ך סימן נ"ח סק"ט לכן בעה"נ ירחיק מזה: