קיצור שולחן ערוך פא
<< | קיצור שולחן ערוך · סימן פא | במהדורה המנוקדת | >>
דיני ארבע רשויות בשבת
ובו ה סעיפים:
(א)
עריכהארבע רשיות לשבת, רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית, ומקום פטור. ונבאר קצת מהן בקצרה
(ב)
עריכהאיזה רשות היחיד. מקום שהוא לכל הפחות ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, - שזהו מקום חשוב שראוי להשתמש בו, ומקף במחיצות גבוהות לכל- הפחות עשרה טפחים - אפלו אינן שלמות לגמרי. וחריץ עמק עשרה טפחים ורחב ארבעה טפחים, גם כן דינו כמחיצה - עין חכם צבי סימן ה'. וכן בור שהוא עמק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה, וכן תל שהוא גבוה ורחב ארבעה על ארבעה. ואפלו כלי, כגון תבה, אם גבוהה עשרה או חבית שהיא עגלה ויש בה לרבע ארבעה על ארבעה, כל אלו אפלו הן ברשות הרבים או בכרמלית, הרי הן נחלקות לעצמן והן רשות היחיד. ואויר רשות היחיד הוא רשות היחיד עד לרקיע. והמחיצות עצמן שהן מקיפות לרשות היחיד, על גביהן גם כן דין רשות היחידלהן. והחורים שבמחיצות שכלפי רשות היחיד, אפלו הן מפלשים מעבר לעבר, כיון שיכולין להשתמש בהן ברשות היחיד, הרי הן בטלין אצלה ונחשבים כרשות היחיד. - ואם הם רק כלפי חוץ, יתבאר בסעיף שלאחר זה
ט אייר
(ג)
עריכהאיזוהי רשות הרבים? רחובות ושוקים שהן שש עשרה אמה על שש עשרה אמה, שכן היה רחב הדרך במחנה לויה שבמדבר. וכן דרכים שעוברין בהם מעיר לעיר ורחבים שש עשרה אמה, הרי הן רשות הרבים. וכל דבר שהוא ברשות הרבים, אם אינו גבוה שלשה טפחים מן הקרקע, אפלו הוא קוצים או צואה שאין רבים דורסים עליהם, מכל מקום בטל הוא לגבי הקרקע והרי הוא כרשות הרבים. וכן גומא ברשות הרבים, אם אינה עמקה שלשה טפחים, הרי הוא כרשות הרבים. והחורים שבכתלים כלפי רשות הרבים ואינם מפלשים לפנים לרשות היחיד, אם הם נמוכים משלשה טפחים לקרקע, בטלי לגבי רשות הרבים, והרי הן כרשות הרבים. ואם הן למעלה משלשה טפחים נדונין לפי מדותיהן, אם יש בהם ארבעה על ארבעה והם למטה מעשרה טפחים, הרי הוא כרמלית. ולמעלה מעשרה טפחים, הוי רשות היחיד. ואם אין בהם ארבעה על ארבעה הרי הם מקום פטור, בין שהם למעלה מעשרה בין שהם למטה מעשרה. המבואות שנכנסין לרשות הרבים, לפעמים הן רשות הרבים ולפעמים הן כרמלית, ויש בזה הרבה חלוקי דינים. יש אומרים, שכל שאין ששים רבוא אנשים עוברים בו בכל יום כדגלי מדבר, אינו רשות הרבים אלא כרמלית. ולכן בזמן הזה, אין לנו רשות הרבים. וכל ירא שמים יחמיר לעצמו
(ד)
עריכהאיזהו כרמלית. מקום שאין הלוך לרבים, וגם אינו מקף במחיצות כראוי, כגון השדות ונהר שהוא עמק לכל -הפחות עשרה טפחים ורחב לכל- הפחות ארבעה טפחים. ומבואות שיש להן שלש מחצות, ואצטונית - הוא מקום שלפני החניות שהסוחרים יושבים, ואיצטבא - הוא מקום שמניחים עליו פרקמטיא שלפני העמודים ברשות הרבים, והיא רחבה ארבעה וגבוהא שלשה טפחים או יותר עד עשרה טפחים. וכן מקום שיש בו ארבעה על ארבעה מקף במחצות שאינן גבוהות עשרה, ותל שיש בו ארבעה על ארבעה וגבוה משלשה ועד עשרה, ובור שהוא ארבעה על ארבעה ועמק משלשה ועד עשרה, ועוד יש הרבה שהן כרמלית. - ולשון כרמלית הוא לשון רך מל, פרוש לא לח ולא יבש, אלא בינוני. הכא נמי לא רשות היחיד, לפי שאין לו מחצות כראוי. וגם לא רשות הרבים, לפי שאין רבים הולכים שם - שמה שנו
(ה)
עריכהאיזהו מקום פטור. כל מקום ברשות הרבים שאין בו ארבעה על ארבעה והוא גבוה משלשה ולמעלה, או בור שאין בו ארבעה על ארבעה ועמק משלשה למטה, וכן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה ומקף במחצות משלשה ולמעלה. וכל אלו דוקא כשהן ברשות הרבים הן מקום פטור. אבל אם הן בכרמלית, הרי הן גם כן כרמלית - שמ"ה