פתיחת התפריט הראשי

סעיף א על שמועות טובות ששמע מפי אדם נאמן שראה את הדבר, ומכל -שכן אם הוא בעצמו ראה את הדבר, אם היא טובה רק לו לבדו, מברך שהחינו. ואם היא טובה לו וגם לאחרים, מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, הטוב והמטיב. כלומר, טוב לו וגם מטיב לחברו. אם בשעה שהוא רואה או שומע את השמועה אינו יכול לברך מחמת גופו או מחמת מקומו, יכול לברך אחר כך. וכן בברכת דין האמת - רכ"ב רכ"ג


יז שבט

סעיף ב חיב האדם לברך את ה' יתברך שמו גם על הרעה, שנאמר, ואהבת את ה' אלהיך בכל-לבבך ובכל-נפשך ובכל-מאדך. בכל-לבבך, בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע - פרוש, גם כשהוא עוסק בעניני עולם הזה יקים בכל דרכיך דעהו, עין לעיל סימן ל"א. ובכל-נפשך, אפלו הוא נוטל את נפשך . ובכל-מאדך, בכל ממונך. דבר אחר, בכל-מאדך, בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, בין מדה טובה בין מדת פרענות, הוי מודה לו. מה הוא מברך. על שמועות רעות מברך, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם דין האמת . אם באו לו כמה שמועות בבת אחת, בין טובות בין רעות, די לו בברכה אחת. וחיב אדם לברך גם על הרעה בדעה שלמה ובנפש חפצה, כמו שהוא מברך על הטובה, שנאמר, חסד ומשפט אשירה לך ה', אזמרה . אם חסד אשירה ואם משפט, אשירה, כי גם הרעה לעובדי ה' יתברך שמו, היא שמחתם וטובתם, כיון שמקבל באהבה מה שגזר עליו ה' יתברך שמו, באמונתו, כי הכל כפרת עונותיו. נמצא כי בקבלת רעה זו, הוא עובד את ה', והעבודה היא שמחה לו - ברכות פ"ט. אורח חיים סימן רכ"ב

סעיף ג הגיע אליו טובה או ששמע שמועה טובה, אע"פ שהדברים מראין שטובה זו תגרום לו רעה, כגון שמצא מציאה ואם ישמע הדבר למלך יקח כל אשר לו, מכל מקום מברך הטוב והמטיב. וכן נגעה אליו רעה או שמע שמועה רעה, אע"פ שהדברים מראים שרעה זו גורמת לו טובה, כגון, שבא לו שטף על שדהו ומזיק תבואתו, וכשיעבור השטף טובה היא לו, שהשקה את שדהו, מכל מקום מברך דין האמת, שאין מברכין על העתיד להיות אלא על מה שארע עתה - רכ"ב

סעיף ד לעולם יהא אדם רגיל לומר, : כל מה דעביד רחמנא לטב עביד

סעיף ה ילדה אשתו זכר, מברך הטוב והמטיב, וגם האשה תברך כן. ואם מתה האשה בלדתה, מברך שהחינו, דהא ליכא הטבה לאחריני. וכן אם מת האב קדם שילדתו, היא מברכת שהחינו

סעיף ו מת אביו או אחד משאר קרוביו, או אפלו אינו קרובו אלא שהוא אדם כשר, ומכל-שכן תלמיד- חכם שהוא מצטער עליו, מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, דין האמת. ועל שאר אדם שאינו מצטער כל כך, אומר ברוך דין האמת בלא שם ומלכות. אם נשאר מאביו ממון לירש, מברך גם כן שהחינו. ואם יש לו עוד אחים לחלוק בירשה, אזי במקום ברכת שהחינו מברך הטוב והמטיב

סעיף ז בנה או קנה בית או קנה כלים או מלבושים חשובים, אפלו היו לו כיוצא באלו תחלה, אלא שאלו לא היו שלו מעולם - לאפוקי מכרן וחזר וקנאן והוא שמח בהם, מברך שהחינו. ויש לברך בשעת הקנין או גמר הבנין, אף- על-פי שעדין לא נשתמש בהם, כי אין הברכה אלא על שמחת הלב שהוא שמח בקניתן - רכ"ג

סעיף ח וכשילבש המלבוש, יברך מלביש ערמים. ואף שכבר ברך שחרית מלביש ערמים, חוזר ומברך כשלובשו. אך אם לבשו שחרית, נפטר בברכה זאת. יש אומרים דהקונה כובע, כשמשימו בראשו יברך עוטר ישראל בתפארה, ובאזור יברך אוזר ישראל בגבורה. ויש חולקין, על כן טוב ללבשן פעם הראשונה שחרית ויכון לפטרן בברכות אלו שאומר אותן בסדר הברכות. קנה לו טלית של מצוה, אזי לאחר שעשה בו את הציצית, יברך שהחינו. ואם לא ברך אז, יברך בעטוף הראשון לאחר שברך להתעטף בציצית


יח שבט

סעיף ט קנה כלים שישתמשו בהם הוא ובני ביתו, מברך הטוב והמטיב

סעיף י אם נתנו לו במתנה, מברך הטוב והמטיב, שהיא טובה לו, וגם להנותן טובה, כי אם זה המקבל הוא עני, הרי היא טובה להנותן שזכהו השם יתברך לתן צדקה. ואם המקבל הוא עשיר, שמח הנותן, שזה מקבל ממנו מתנה

סעיף יא על ספרים חדשים שקנה, אינו מברך שהחינו, משום דמצות לאו להנות נתנו

סעיף יב על דבר שאינו חשוב כל כך, כגון חלוק, או מנעלים ואנפלאות, אין לברך, ואפלו אם הוא עני ששמח בהם. ועשיר גדול שקנה כלים חדשים, שראוי לבינוני לשמח בהם, אלא שהוא לעשרו אינם חשובים אצלו כל- כך ואינו שמח בהם, גם כן לא יברך

סעיף יג נוהגין לומר למי שלבש בגד חדש, : תבלה ותחדש. ועל מנעלים או שאר בגדים שנעשו מעורות, אפלו מבהמות וחיות טמאות, ואפלו אם העורות הם תפורים רק תחת הבגד, אין אומרים תבלה ותחדש, כי אם יחדש בגד כזה, צריכין מתחלה להמית בעל חי, וכתיב, ורחמיו על כל מעשיו

סעיף יד פרי שהוא מתחדש משנה לשנה, בפעם הראשונה שהוא אוכלו, יברך שהחינו, ויברך תחלה שהחינו ואחר כך ברכת הפרי. ואם שכח וברך תחלה ברכת הפרי, יכול לברך גם אחר כך שהחינו ולא הוי הפסק. ואם לא ברך באכילה הראשונה, שוב אינו מברך. אם יש לפניו כמה מינים חדשים, די בברכת שהחינו אחת לכלם. שני מינים, אע"פ שהם דומים קצת, כמו דבדבנים מתוקים - קירשן ודבדבנים חמוצים - וויינקסל, ואפלו אינן חלוקין בשמות אלא בטעם, כמו תאנים לבנות ותאנים שחורות, אם ברך שהחינו על מין אחד, כשנזדמן לו אחר כך מין השני, מברך גם עליו שהחינו כי שתי שמחות הן

סעיף טו אם ברך שהחינו על ענבים, יש אומרים, דאין צריך לברך עוד שהחינו על היין החדש, כי שמחה אחת היא, שהיין יוצא מן הענבים, ויש אומרים, דמכל מקום צריך לברך שהחינו גם על היין החדש, משום דיש בו שמחה יתרה מבענבים. ועל כן טוב שאם ברך שהחינו על ענבים, אזי כששותה יין חדש, יברך תחלה שהחינו על איזה מין חדש לפטור גם את היין. אבל אם ברך תחלה שהחינו על היין, לכלי עלמא אינו מברך עוד על ענבים. וכל זה דוקא כשהוא שותה את היין כשהוא תירוש, שהוא נכר שהוא יין חדש. אבל אם אינו שותהו עד שהוא יין, אפלו לא ברך שהחינו על ענבים, אינו מברך עליו שהחינו, משום דאינו נכר בין חדש לישן

סעיף טז אינו מברך שהחינו על הבסר אלא כשהבשילו האשכולות ענבים, וכן בכל פרי אחר גמרו

סעיף יז נוהגין שאין מברכין שהחינו על הירקות ומיני לפתות, מפני שהן מתקימים זמן רב על ידי שמטמינין אותן בקרקע ובחול, וגם הן מצויין וגם אין בהם שמחה כל כך

סעיף יח אין מברכין שהחינו על הריח, משום דמן הריח נהנית הנשמה, והנשמה היא נצחית

סעיף יט עתיד אדם לתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל. ר' אלעזר הוה מצמצם ליה פריטי וקנה לו מכל דבר פעם אחת בשנה ואכל.


יט שבט

סעיף כ הרואה את חברו לאחר שלשים יום - עין סימן שאחר זה סעיף י"ב והוא חביב עליו מאד, ומכל-שכן אדם שהוא גדול ממנו, כגון אביו או רבו, ושמח בראיתו, מברך שהחינו, אע"פ שבתוך הזמן קבל ממנו מכתב. ואם רואהו לאחר שנים עשר חדש, מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, מחיה המתים, - מפני שנשכח מן הלב, כמו שהמת נשכח לאחר שנים עשר חדש, דכתיב נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד. מה כלי מי שאבד אותו ולא מצאו בתוך שנים עשר חדש מתיאש ממנו, אף המת נשכח מן הלב לאחר שנים עשר חדש, ואינו מברך שהחינו. אבל אם קבל ממנו מכתב בתוך הזמן, או ששמע בתוך הזמן משלומו, אינו מברך מחיה המתים, אלא שהחינו. ואין חלוק בין זכרים לנקבות, דאפלו האיש שהוא רואה את אשתו או אמו או אחותו או בתו, וכן האשה שהיא רואה את בעלה או אביה או אחיה או בנה, מברכין כן

סעיף כא חברו שלא ראה אותו מעולם, אלא שעל ידי מכתבים שהריצו מזה לזה נעשו אוהבים, אם רואהו אחר כך, אינו מברך על ראיתו, דכיון שלא התראו מעולם פנים אל פנים, אין האהבה גדולה כל -כך, שיהא שמח בראיתו - רכ"ה. - דין הטוב והמטיב על שנוי יין, כתוב בסימן מ"ט