קיצור שולחן ערוך נח

<< · קיצור שולחן ערוך · נח · >>

סעיף א כשם שאסור לאדם להנות ממאכל או משקה קדם שיברך, כך אסור לו להנות מריח טוב קדם שיברך עליו, שנאמר, כל הנשמה תהלל יה. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו. הוי אומר, זה הריח. אבל לאחריו אינו צריך לברך, משום דכשמפסיק הריח מחטמו, כבר עברה הנאתו והוי כמו אכל שנתעכל במעיו

סעיף ב כיצד מברך על הריח הטוב. אם זה שיוצא ממנו הריח הוא פרי שהוא ראוי לאכילה, בין שהוא פרי העץ בין שהוא פרי האדמה, אע"פ שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי תערובות, כגון אגוז מוסקט, ציטראן - לימון ואתרוג - בשאר ימות השנה, חוץ מסכות שיתבאר בסימן קל"ז סעיף ז' מכל מקום כיון שעקרו לאכילה, מברך אשר נתן - ויש אומרים הנותן ריח טוב בפרות. ודוקא כשנתכון להריח בו. אבל אם לא נתכון להריח אלא לאכילה, והריח בא לו ממילא, אינו צריך לברך על הריח. המריח בקפה קלוי שיש לו ריח טוב, מברך אשר נתן ריח טוב בפרות

סעיף ג אם זה שיוצא ממנו הריח הוא עץ או מין עץ, מברך בורא עצי בשמים. ולכן על ההדס ועל ורד שקורין ראזען ועל הלבונה וכיוצא בהם, מברכין בורא עצי בשמים, דכיון דעקרו אינו לאכילה אלא להריח לא הוי פרי. על פלפלין ועל זנגביל - אונגבער יש אומרים דמברכין, ויש אומרים דאין מברכין, על כן אין להריח בהם

סעיף ד על עשב וירק מברכין בורא עשבי בשמים - העי"ן בחירק והבי"ת רפויה, כי החירק היא תנועה קלה וגם הבי"ת של בשמים רפויה דסמוכה לאהו"י והסימן לידע מה הוא עץ ומה הוא ירק, כל שהגבעול הוא קשה כגבעול של פשתן, ומתקים משנה לשנה ומוציא עלין, זהו עץ. ואותן שהגבעול לעולם רך, הוי עשבי בשמים

סעיף ה אם אינו לא מין עץ ולא מין עשב כמו המוסק - פיזאם מברך עליו בורא מיני בשמים. וכן על פטריות - שוועמליך יבשות שיש להן ריח טוב, אם מריח בהן נראה לי דיש לברך בורא מיני בשמים

סעיף ו על שמן אפרסמון הגדל בארץ-ישראל, לחשיבותו שגדל בארץ- ישראל קבעו לו ברכה בפני עצמו ומברכין עליו בורא שמן ערב

סעיף ז ברך על של עץ עשבי בשמים, וכן להפוך, לא יצא. אבל אם ברך בורא מיני בשמים על כל המינים, יצא. ולכן בכל דבר שהוא מספק בברכתו, ואי- אפשר לו להתברר, מברך עליו בורא מיני בשמים. ונראה לי דאם ברך על פרי העץ בורא עצי בשמים, יצא. ועל כן נראה לי כי על צפרן - נעגליך קרנפל וכן על קלפת תפוח-זהב - מעראנצען ולימונים - ציטראנין" יש לברך בורא עצי בשמים

טז שבט

סעיף ח שמן או מים שבשמו בבשמים, אם בעצי בשמים, מברךבורא עצי בשמים. ואם בעשבי בשמים, מברך בורא עשבי בשמים. ואם היו בו עצים ועשבים מברך בורא מיני בשמים. וכן בכל מקום שיש ריח מערב ממינים שונים, מברך בורא מיני בשמים. אם הוציאו הבשמים מן השמן ומן המים, יש ספק אם מברכין עליהם, כיון שלא נשאר שם העקר. על כן אין להריח בהם

סעיף ט היו לפניו פרי המריח ועצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים, מברך על כל אחד ברכה הראויה לו, ומקדים לברך תחלה על הפרי ואחר כך על העץ, ואחר כך על עשבי בשמים ואחר כך על מיני בשמים

סעיף י מגמר, דהינו שמשימין בשמים על גחלים שיעלה ריח טוב, מברכין עליו משיעלה העשן קדם שיגיע לו הריח, כמו בכל ברכת הנהנין. אבל לא יברך קדם שעולה העשן, דבעינן ברכה סמוכה להנאה. אם המגמר הוא מין עץ, מברך עצי בשמים. ואם של עשב, עשבי בשמים. ואם של שאר מינים, בורא מיני בשמים. ודוקא כשמגמר בשביל להריח, אבל מה שמעשנין בשביל לבטל הסרחון כדרך שנותנין בשמים אצל המתים, אין מברכין עליו כלל

סעיף יא וכן כל דבר שאינו עומד להריח, כגון בשמים המנחים בחדר לסחורה, וכן מגמר שמגמרין בו את הכלים, שלא נעשה להריח בעצמו, רק לתן ריח בכלים, אין מברכין עליהם, אע"פ שהוא מתכון להריח

סעיף יב הנכנס לתוך חנות של בשמים או )אפאטהעק( בית-מרקחת ונתכון להריח, מברך בורא מיני בשמים, כי הבשמים שבחנות עומדין להריח, דניחא ליה, לבעל החנות שיריחו בני אדם ויקנו. נכנס ויוצא נכנס ויוצא, אם היתה דעתו מתחלה לחזור, אינו צריך לברך. ואם הסיח דעתו או שיצא ושהה זמן מרבה או שנכנס לחנות אחרת, צריך לברך בכל פעם

סעיף יג ריח שאין לו עקר, כגון בגדים שהם מגמרים, או שהיו בשמים מנחים בכלי וקלט ריח, וכן הממשמש באתרוגים או בשאר פרות המריחים ונשאר בידו או בבגדו ריח, אין מברכין עליו

סעיף יד בסימן קנ"ב סעיף ח יבאר, דאסור להריח בבשמים של אשה. ובסימן קס"ז סעיף ו יבאר דאסור להריח בריח שנעשה לעבודת כוכבים, ומכל שכן דאסור לברך עליהם - רס"ז רי"ז