קיצור שולחן ערוך נו

סעיף א טעה וברך על לחם גמור בורא מיני מזונות או על פת כיסנין המוציא, יצא. אבל אם ברך על תבשיל אפלו ממיני דגן המוציא, לא יצא - חיי"א כלל נ"ח טעה וברך על ענבים בורא פרי הגפן, יצא. וכן אם טעה בברכה אחרונה וברך על הגפן, יצא. שהרי גם הענבים פרי הגפן הם - ר"ח

סעיף ב טעה וברך על פרי העץ בורא פרי האדמה, או שהיו שניהם לפניו וטעה והקדים לברך על פרי האדמה ונתכון לפטור בזה גם את פרי העץ, יצא, שהרי גם העץ יונק מן האדמה. אבל אם ברך על פרי האדמה בורא פרי העץ, לא יצא. ולכן אם הוא מספק באיזה פרי אם הוא פרי העץ או פרי האדמה ואי אפשר לו לברר בשום אפן, יברך עליו בורא פרי האדמה

סעיף ג טעה וברך על היין בורא פרי העץ, אם נזכר מיד, יאמר תוך כדי דבור, בורא פרי הגפן. ואם לא נזכר מיד יצא בדיעבד - ר"ח

סעיף ד על כל דבר אפלו על הפת ועל היין, אם טעה וברך שהכל יצא - וע"ל ס' נ ס"ב

סעיף ה אף- על-פי שלכתחלה צריך לדקדק ולכון על מה שהוא מברך - כמו שכתבתי בסימן נ' סעיף ג' מכל מקום בדיעבד אם טעה בכונה, כגון שלקח בידו כוס קסבר שהוא יין, וברך על דעת, שהוא יין, וקדם שאמר בורא פרי הגפן נזכר שהוא מים או שכר וסים שהכל נהיה בדברו, אינו צריך לחזור ולברך, דמשום טעות בכונה אינו צריך לחזור ולברך. וכל -שכן אם טעה בהפוך, שהיה סבור שהוא שכר או מים וברך על דעת לומר שהכל, וקדם שאמר שהכל נזכר שהוא יין, וסים בורא פרי הגפן, שיצא. שהרי אפלו אם היה מסים כפי הכונה היה יוצא


יד שבט

סעיף ו אפלו אם סים כל הברכה בטעות, אלא שנזכר תוך כדי דבור ותקן אמירתו, כגון שלקח כוס מים או שכר קסבר שהוא יין וברך בורא פרי הגפן, ונזכר מיד שהוא מים או שכר וסים שהכל נהיה בדברו, וכך היתה אמירתו, בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו, יצא

סעיף ז ואם לא נזכר תוך כדי דבור, צריך לברך מחדש ברכת שהכל אם הוא רוצה לשתת כוס זה. ואם היה בדעתו לשתות גם יין אחר, יקח יין וישתה מיד, ואינו צריך ברכה שניה כל שלא הפסיק בדבור - עין לעיל סימן נ' סעיף ד' וסעיף ה'. ואפלו טעם תחלה מן הכוס ועל ידי טעימתו נודע לו שהוא מים או שכר מכל מקום לא הוי הפסק בדיעבד - ולענין קידוש ע"ל ס' עז ס' יב