קיצור שולחן ערוך נה

סעיף א מי שיש לפניו מיני פרות הרבה, והוא רוצה לאכול מכלם, אם ברכותיהן שוות, יברך על זה שהוא חביב לו וחפץ בו יותר. ואם שניהן שוים לו בחביבות, אזי אם יש ביניהם ממין שבעה שנשתבחה בהן ארץ ישראל - עין לעיל סימן ז', יברך על זה, אע"פ שאינו אלא חצי פרי והשאר הן שלמים. ואם אין ביניהם ממין שבעה, אם אחד שלם ואחד אינו שלם, שלם עדיף. וכן אם אין ברכותיהן שוות אלא שאחד ברכתו בורא פרי העץ, ואחד ברכתו בורא פרי האדמה, שצריך לברך על שניהם, אם האחד חביב עלי, יברך תחלה על החביב. ואם שניהם שוים לו, יברך תחלה על זה שהוא ממין שבעה, אפלו הוא חצי. ואם אין ביניהם ממין שבעה, שלם עדיף. ואם שניהם שלמים או שניהם חסרים, יקדים בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה


יג שבט

סעיף ב אם כלן הן ממין שבעה ושוים לו בחביבות, צריך להקדים את זה שהקדימו הפסוק. וארץ בתרא, שנאמר בפסוק, הפסיק את הסדר. נמצא לפי זה, כי תמרים קודמים לענבים, לפי שתמרים הם שני לארץ בתרא, וענבים הוא שלישי לארץ קמא. ודוקא ענבים. אבל יין, כיון שהוא דבר חשוב וקבעו לו ברכה לעצמו, הוא קודם לכל הפרות

סעיף ג הא דיש מעלה למין שבעה, דוקא כשנגמרה הפרי. אבל פרי שלא נגמרה אין לה מעלה, דלא משתבח קרא במדי דלא חזי . וכן אם אוכלו שלא כדרך הנאתו, כגון הכוסס חטה, אין לה קדימה

סעיף ד אם יש לפניו דבר שברכתו בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה, וגם דבר שברכתו שהכל ורוצה לאכול משניהם, ברכת בורא פרי העץ וברכת בורא פרי האדמה קודמות, שהן חשובות, לפי שהן מבררות יותר, שאינן פוטרות אלא מין אחד, ושהכל היא ברכה כוללת הרבה. ואפלו אם זה שברכתו שהכל הוא חביב לו יותר, מכל מקום, צריך להקדים בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה - רי"א

סעיף ה ברכת בורא מיני מזונות קודמת גם לברכת היין, ומכל שכן ברכת המוציא, שהרי היא קודמת גם לברכת בורא מיני מזונות. ולכן בשבת ויום טוב כשמקדש על היין, צריך לכסות את הפת, שלא יראה בשתו, שמקדימין לו ברכת היין. וכן בשחרית שמקדש ואוכל אחר כך מיני מזונות, צריך לכסותן בשעת הקדוש - רי"א רע"א רצ"ט