קיצור שולחן ערוך נא

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן נא | במהדורה המנוקדת | >>

כללים בברכה אחרונה
ובו ט"ו סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו

סעיף א

על פירות האילן חוץ משבעת המינים ועל כל פירות האדמה וירקות, וכל דבר שאין גדולו מן הארץ, מברך לאחריהם בורא נפשות וכו' ואפילו אכל ושתה נפטר בברכה אחת.

סעיף ב

ברכה אחרונה וכן ברכת המזון אין מברכין אלא אם כן אכל כשיעור דהיינו כזית, אבל על פחות מכשיעור אין צריך ברכה אחרונה. ועל משקין יש אומרים דאינו חייב בברכה אחרונה אלא אם כן שתה רביעית, ויש אומרים דגם על משקין אם שתה כזית חייב בברכה אחרונה. ולכן לצאת מידי ספיקא יש ליזהר שלא לשתות אלא פחות מכזית או רביעית, ואין חילוק בין יין שרף לשאר משקים.

סעיף ג

דבר שהוא כברייתו דהיינו אגוז אחד או שאר פרי, ואפילו קטנית אחת, יש אומרים אף על פי שאין בו כזית מכל מקום כיון שהוא פרי שלם, מברכין אחריו ברכה אחרונה, ויש חולקין, לכן לצאת מידי ספק אין לאכול פחות מכזית. ואם נתחלק הדבר קודם האכילה בטל ממנו חשיבותיה, ולכולי עלמא אין מברכין עליו ברכה אחרונה בפחות מכזית.

סעיף ד

כל האוכלין מצטרפין לכזית, ואם אכל כחצי זית מדבר שמברכין אחריו בורא נפשות רבות וכחצי זית מדבר שמברכין עליו ברכה מעין שלש, או אפילו כחצי זית פת מברך לאחריהן בורא נפשות רבות. ונראה לי דהוא הדין אם אכל כחצי זית מפירות שמברכין לאחריהן על העץ, וכחצי זית ממין שמברכין לאחריו על המחיה, או כחצי זית פת (דהשתא אין כאן שום מין שברכה אחרונה שלו בורא נפשות רבות מכל מקום) מברך לאחריהן בורא נפשות רבות, ואם אכל כחצי זית ממין שמברכין לאחריו על המחיה, וכחצי זית פת, מברך לאחריהן על המחיה. ושתיה עם אכילה אין מצטרפין.

סעיף ה

אכל כחצי זית ושהה, וחזר ואכל כחצי זית, אם מתחלת האכילה הראשונה עד סוף האכילה לא היה זמן יותר כי אם כדי אכילת פרס, מצטרפין שתי האכילות ומברך ברכה אחרונה, אבל אם שהה יותר אין מצטרפין. ובשתיה אפילו שהה פחות מזה אין מצטרפין.

סעיף ו

שתה משקה חמה במעט מעט (כמו תה או קפה) כיון שאינו שותה בפעם אחת כשיעור אף על פי שדרך שתייתה בכך, מכל מקום אין מצטרפין ואינו מברך ברכה אחרונה.

סעיף ז

בשבעה מינים נשתבחה ארץ ישראל, דכתיב ארץ חטה, ושעורה, וגפן, ותאנה, ורמון, ארץ זית שמן, ודבש, ובתר הכי כתיב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, ואכלת ושבעת וברכת וגו'. וכיון שבלחם מבואר בתורה ואכלת ושבעת וברכת, לכן על הלחם מחמשת מיני דגן שהן חטה ושעורה המפורשין, ומכוסמין ושבולת שועל ושיפון שהם גם כן נכללין בחטה ושעורה, מברכין אחריו ברכת המזון שהן שלש ברכות שלמות, וגם ברכת הטוב והמטיב (שנתקן אחר כך ביבנה). אבל כל שאינו לחם גמור אלא מיני מזונות מאלו חמשת מיני דגן, וכן על הגפן דהיינו יין וגם ענבים, בין לחים בין יבשים בין גדולים בין קטנים, ותאנים ורמונים וזיתים ותמרים שהם דבש האמור בתורה, לפי שמהם זב הדבש, על כל אלו מברכין ברכה אחרונה ברכה אחת מעין שלש, שהיא כוללת בקצור השלש ברכות וגם הטוב והמטיב שבברכת המזון.

סעיף ח

בברכה מעין שלש שלאחר מיני מזונות, פותח על המחיה ועל הכלכלה, וחותם ונודה לך על הארץ ועל המחיה, ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה. ועל היין פותח על הגפן ועל פרי הגפן, וחותם על הארץ ועל פרי הגפן, ברוך אתה ה' על הארץ ועל פרי הגפן. ועל הפירות פותח על העץ ועל פרי העץ, וחותם על הארץ ועל הפירות, ברוך אתה ה' על הארץ ועל הפירות (ובארץ ישראל או אפילו בחוץ לארץ אם אכל מפירות ארץ ישראל אומר על הארץ ועל פירותיה). אכל מיני מזונות וגם שתה יין, כולל שניהם בברכה אחת, וכן פירות ויין, ואפילו ענבים ויין, פירות ומיני מזונות, או אפילו מיני מזונות ויין ופירות, כולל שלשתן ויקדים על המחיה ואחר כך על הגפן ואחר כך על העץ. וכשכולל על המחיה עם שאר מין, לא יאמר בחתימה ועל הכלכלה, אלא יאמר ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן, או על המחיה ועל הפירות, או על המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות. וכבר נדפס הנוסחא בסידורים וצריך כל איש ישראל להיות בקי בברכה זו בעל פה.

סעיף ט

בשבת ויום טוב וראש חדש מזכירין בה מענינא דיומא, ואם שכח ולא הזכיר אין מחזירין אותו.

סעיף י

יש להחמיר בברכה זו כמו בברכת המזון בדברים שנזכרו בסימן מ"ד סעיף ו'.

סעיף יא

בברכת בורא נפשות יש אומרים שבראת, ויש אומרים שברא וכן עיקר, ופירוש של הברכה הוא: בורא נפשות רבות וחסרונן, שברא הנפשות וגם מחסורן, דהיינו כל צרכי סיפוקן, שהם דברים הכרחיים לצורך קיום חיותן, כמו הלחם והמים, וגם על כל שאר הדברים שברא שאינם הכרחיים כל כך, אלא להתענג בהם כמו פירות וכדומה אנו מברכים אותך, חי העולמים. צריכין לומר החי"ת בפתח (הגאון רבי אליהו מווילנא זכר צדיק לברכה הסכים עם הפוסקים שכתבו לחתום הברכה בשם, ולומר ברוך אתה ה' חי העולמים).

סעיף יב

אכל פירות שברכה אחרונה שלהם ברכה מעין שלש, וגם פירות העץ שברכה אחרונה שלהם הוא בורא נפשות, מברך ברכה מעין שלש, וכיון שהוא מזכיר בהם פרי עץ נפטרים בזה כל פרי עץ שאכל. אבל אם נתחייב ברכת בורא נפשות על מין אחר, אינו נפטר בברכה מעין שלש, ויברך תחלה ברכת מעין שלש ואחר כך בורא נפשות.

סעיף יג

לכתחלה אסור לאדם לצאת ממקומו, או לעסוק באיזה דבר עד שיברך ברכה אחרונה, שמא ישכח מלברך. ובדיעבד כשיצא ממקומו, אם הוא צריך לברך בורא נפשות רבות יכול לברך במקום שהוא שם, אבל אם צריך לברך ברכה מעין שלש, צריך שיחזור למקומו כמו בברכת המזון לעיל סימן מ"ד סעיף ט'.

סעיף יד

אכל ושתה ולא בירך מיד ברכה אחרונה, יכול לברך עד שעת עיכול, דהיינו כל זמן שאינו תאב לאכול פירות, ולאחר שתיה כל זמן שאינו צמא, ולאחר זמנים אלו אינו יכול לברך עוד. ומי שאינו בקי לשער, ראוי לו כשנזכר שלא בירך ברכה אחרונה, יברך על מין ממין שאכל, ויברך ברכה אחרונה לפטור גם את הראשון.

סעיף טו

אכל או שתה והקיא, לא יברך ברכה אחרונה דלא גרע מנתעכל.