פתיחת התפריט הראשי

ביאור:שחור שהוא כחול (שיחור = נילוס)

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



יש המזהים את נחל מצרים עם נחל אלעריש

ויש המזהים את נחל מצרים עם הנילוס (הזרוע הפילוסית)

אם נלך לפי השיטה שמזהה את נחל מצרים / שיחור עם הנילוס  ("היאור" / "הנהר")

אזי ההסבר יכול להיות כך:

לדעתי מקור שמו של הנילוס הוא הניל (אינדיגו) – צמח שהפיקו ממנו צבע כחול (כהה)

(בערבית הוא שמר על השם ניל, לכן אלה שסוברים שנילוס נגזר אולי מ"נחל" טועים..) 

ומסתבר שלצבע כחול (כהה) יש קשר עם הצבע שחור

כך למשל גוונו של הכחל (איפור לעיניים) קרוב יותר לשחור מאשר לכחול

כמו כן בניגוד להיום שתכלת = כחול בהיר, נראה שהגוון המקורי של התכלת היה כחול כהה  

התכלת מוזכרת בהקשר לשחור

אבן עזרא: (בעניין התכלת)   "אמר יפת שהוא כדמות שחרות כי הוא תכלית כל הצבעים והכל ישובו אליו...".

תכלת מזויף - קלא אילן – נקרא כנראה קלא מלשון שחור - Kelainon (יוונית)

הרמב"ם: "תכלת האמורה בכל מקום היא הצמר הצבוע כפתוך שבכחול

וזו היא דמות הרקיע הנראית לעין השמש בטהרו של רקיע

והתכלת האמורה בציצית צריך שתהיה צביעתה צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה

וכל שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית אע"פ שהוא כעין הרקיע

כגון שצבעו באסטיס או בשחור (קלא אילן?) או בשאר המשחירין הרי זה פסול לציצית"

גם הספיר שצבעו כחול (כהה) מכונה שחור (ספיר = שפר(ה) = איסטיס)

יששכר (אבנו) ספיר ומפה שלו צבוע שחור     דומה לכחל     ומצויר עליו שמש וירח (במדבר רבה פרשה ב, סימן ז)

אולי שחור מלשון שחר, צבע השמיים בשחר (מעט לפני הזריחה) – כחול כהה

במדבר לד ה: "ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה"

יהושע טו ד:     "ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה תצאות הגבול ימה זה יהיה לכם גבול נגב"

מלכים א ח סה: "ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני ה' אלהינו.."

דברי הימים ב ז ח: "ויעש שלמה את החג בעת ההיא שבעת ימים וכל ישראל עמו קהל גדול מאד מלבוא חמת עד נחל מצרים "

דברי הימים א יג ה: "ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים"

בראשית טו יח: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת "

מלכים ב כד ז: "ולא הסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת כל אשר היתה למלך מצרים"

ישעיהו כז יב:                       "והיה ביום ההוא יחבט ה' משבלת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל"

ירמיהו ב יח:                                      "ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר "

ישעיהו כג ג:   "ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים"

יהושע טו מז: "אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגבול וגבול"

יהושע יג ג: "מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב

                 חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים" {מתימן}

--

מלכים ב יד כה: "הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אלהי ישראל.."

עמוס ו יד: "כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם ה' אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה "

{ ערב – חושך – שחור    }  

--

יש המנסים לפרש את 'שיחור' -> שי (מתנת) חור (האל המצרי חור), או מי חור, אבל לדעתי זאת סתם פרשנות לא מבוססת  

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה בevycohen @ walla.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-10-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_yar_0