המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"אחר" - ימי הגולה
"ישובו בני ישראל ובקשו את ה' וגו'" - תנא משום ר"ש בן יוחאי בג' דברים מאסו בני ישראל בימי רחבעם במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבית המקד' הה"ד (מלכים א יב) אין לנו חלק בדוד כמשמעו לאהליך ישראל (שם) אל תקרי לאהליך אלא לאלהיך ראה ביתך דוד (שם) זה ב"ה אמר רבי שמעון בן מנסיא אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' זו מלכות שמים ואת דוד מלכם כמשמעו ופחדו אל ה' ואל טובו זה בית המקדש כד"א ההר הטוב הזה
"באחרית הימים" - זה יהיה בסוף הימים היא הגאולה העתידה בימי המשיח
"ופחדו אל ה'" - אז יפחדו את ה' ואת טובו ר"ל לא יחטאו עוד כי יפחדו את ה' שלא יסיר שכינתו מביניהם ויפחדו את טובו שלא יאבדו השפעת טובתו ודוגמתו ופחדו ורגזו על כל הטובה וגו' (ירמיהו לג)
"ואת דוד מלכם" - וגם יבקשו את מלך המשיח הבא מזרע דוד ומעמו יבקשו שאלתם כי הוא ימשול בהם ולא ימלוך בהם עוד מלך ישראל משבט אחר לא כמו מאז שמלך עליהם ירבעם ושאר מלכי אפרים
"אחר" - ר"ל אחר ימים רבים ישובו בני ישראל אל ארצם ואז יבקשו את ה' לשאול ממנו צרכם כי ישוב וישרה שכינתו ביניהם
מצודת ציון
"אל ה'" - את ה' וכן ואל טובו כמו וירדפו אל מדין (שופטים ז')
"אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם" שהיא מלכות שמים, "ואת דויד מלכם" זה מלכות ב"ד, "ופחדו אל ה' ואל טובו" שיפחדו אז שישיב להם טובו ושכינתו בציון שהוא הבהמ"ק, שאז ישכון ביניהם, והיא תהיה באחרונה כמ"ש בכ"מ, וכן היה סדר הציוי להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ואח"כ לבנות בהמ"ק כמ"ש חז"ל (בסנהדרין דף כא), העמדת מלך היא כתר מלכות, והכרתת עמלק שיהיה השם שלם, ובית דוד על כסא ה' במלכות שמים וארץ, ואז תשלם כתר תורה שאז יהיה מלך והגדת העתידות ברוה"ק שהוא בכח השם, ואח"כ בנין בית הבחירה שהוא הזבח וכתר כהונה שזה יהיה באחרית הימים:
ביאור המילות
"ופחדו אל ה'". הוא הפחד הנקשר עם התקוה, שמפחד פן לא ישיג תקותו, וכן במיכה (ז' י"ז):
