קטגוריה:במדבר טו כה

מלבי"ם - התורה והמצוה

לה. וכפר הכהן על כל עדת מבואר שצריך שיתכפרו כולם. ואם חטאו כולם, שצריכים להביא י”ב פרים (למאן דאמר צבור מביאים) ושבט א' לא הביא לא נגמרה הכפרה. ומ”ש כי שגגה היא יש להוציא אם חטאו בזדון. ופי' ר' אליעזר מפני שממ”ש והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה שמדבר מן הב”ד שהורו בשגגה כמו שהתבאר במס' הוריות. וי"ל שרק הבית דין צריכים להיות שוגגים אבל הצבור גם אם הם מזידים חייבים. לכן אמר כי שגנה היא. ובזה עדין יש לומר שדי אם מקצתם שוגגים, עבודה זרה אמר רבי שלכן אמר שנית כי לכל העם בשגגה. שצריך שיהיה שגגה מרוב הצבור. וזה כמ"ש בהורית (דף ו' ע"ב) דאי כתיב מעיני העדה נעשתה לשגגה הוי אמינא אפי' מיעוטא , להכי כתיב כי לכל העם בשגגה.

[נוסחת הגר"א תלמוד לומר כי שגגה היא, לפי שנאמר אם מעיני העדה נעשתה לשגגה, שומעני שהוראת ב"ד בשגגה ולא בזדון אבל עשיית צבור זדון כשגנה. תלמוד לומר בני ישראל כי שגגה היא. מקצת מזידין יכול יהיו בשגגה תלמוד לומר, על כל עדת ב"י כי שגגה היא].

לו. ר' יאשיה סובר שאם עשו כל השבטים עפ”י הוראת בית דינו של שבט אחד כלם חייבים. י"ל שלמד זה דפה לא כתיב עדת ישראל שלמד מזה בספרא ( ויקרא רמא) העדה המיוחדת שהוא ב"ד הגדול. רק כתוב מעיני העדה נעשתה, משמע אפילו ב”ד של שבט אחד. ור' יונתן ס”ל שעל הוראת ב"ד של שבט אחד רק אותו שבט חייב לא יתר השבטים אף שעשו ג”כ על פי הוראה זו. ואם עשה שבט אחד על פי הוראת ב”ד הגדול גורר כל השבטים. וכן ס”ל לר' יהודה, רק שר"י מוסיף שהשבטים מביאים י"ב פרים.

ובהוריות פליגי בזה ר' מאיר ור"י ור"ש. לר' מאיר בית דין מביאים פר אחד לכל. ולר' יהודה צבור מביאים י”ב פרים. ולר"ש שניהם מביאים ב"ד וצבור. וע"כ אמר ר”ש פר אחד לב"ד, ר"ל חוץ מן י"ב פרים של שבטים.

והגר"א מחק דברי ר' יאשיה ור' יונתן וגרס תחתיהם דברי ר"מ ור' יהודה כמו שהוא בגמרא. ובגוף פלוגתתן כבר דברתי בארך בפי' הספרא ( ויקרא רמח ). ומה שציינו פלוגתתן עמ"ש והם הביאו את קרבנם, ר"ל ובזה פליגי על מה רומז במלת והם שכל אחד מפרש כשטתיה.

לז. והם הביאו את קרבנם אשה לה' וחטאתם על שגגתם , ר"ל כי בשגגת עכו"ם מביא פר לעולה וכולו כליל לאשים, שעל זה אמר את קרבנם אשה לה'. והשעיר בא לחטאת, וקיי"ל דבכ"מ חטאת קודם לעולה ובעכו"ם עולה קודם לחטאת, כמ"ש בזבחים (דף צ ע"ב). וכתבתי הטעם בארצות החיים (סי' א' ס"ק ו' ) משום דתמיד חטאת קודם לעולה דריצה הפרקליט נכנס דורון אחריו. אע"ג דגם עולה מכפרת אעשה ועל המחשבה. הנה על העשה נמחל לו תחלה ע"י התשובה כמ"ש בזבחים (דף ז') ועל המחשבה אין עונשים. אבל בחטא ע"ג שעונשים גם על המחשבה גם העולה באה לגפרר ולזה עולה קודמת.

והנה, החטאת אינה מכפרת רק על השוגג אבל העולה מכפרת על המחשבה שהוא ענין מזיד, ועל זה אמר וחטאתם על שגגתם. כי העולה בא על המזיד ר"ל על המחשבה שאינו מעניש עליה רק בעכו"ם. אבל חטאתם בא על שגגתם גם ביתר מצות. וז"ש בזבחים (דף מא ) על שגגתם זו שעירי עכו"ם.

אולם למה אמר זה פי' שבא ללמד שחטאת שבא על השגגות דומות, וצריך לנהוג בשעירי עכו"ם כמו בפר העלם דבר לענין הקטרת אימורין ויתר דברים ועי' בזבחים שם, ועי' בספרא ( ויקרא רל ) למד לה ממ"ש ואת חלב פר החטאת שגבי כהן משיח עי"ש וב( ויקרא רנג ) ואכמ"ל.