תרגום (כל הפרק)

צמתו בבור חיי, וידו אבן בי

(איכה ג נג): "צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי, וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי"

צמתו - מהשורש צמת :

1. מהמילה צומת שעניינה קשירה, כלומר - קשרו אותי וזרקו אותי לבור ( רש"י ) ;

2. או מהמילה לצמיתות שעניינה לתמיד, כלומר - זרקו אותי לבור שבו אשאר לנצח.

על איזה אירוע בדיוק מדובר?

1. בקריאה ראשונה נראה שהפסוק מדבר על זריקת ירמיהו הנביא (מחבר מגילת איכה) לבור ע"י שרי יהודה, (ירמיהו לח ו): "וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ, וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר מַלְכִּיָּהוּ בֶן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה, וַיְשַׁלְּחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים; וּבַבּוֹר אֵין מַיִם כִּי אִם טִיט, וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט".  אולם פירוש זה מעורר שתי שאלות:

• מדוע נאמר בפסוקנו וידו אבן בי , ובירמיהו לא נזכר שיידו אבן על ירמיהו?
• מדוע נאמר בפסוק הבא,   (איכה ג נד): "צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי", ובירמיהו נאמר בפירוש "ובבור אין מים כי אם טיט"?
• ומדוע נאמר בפסקו שאחריו,  (איכה ג נה): "קָרָאתִי שִׁמְךָ ה' מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת", ובירמיהו לא נזכר שהנביא קרא אל ה' מתוך הבור?

2. לכן פירש רש"י שהפסוק מדבר על זריקת דניאל לגוב (=בור) האריות ע"י שרי פרס, (דניאל ו יז): "בֵּאדַיִן מַלְכָּא אֲמַר, וְהַיְתִיו לְדָנִיֵּאל וּרְמוֹ לְגֻבָּא דִּי אַרְיָוָתָא.... וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה וְשֻׂמַת עַל פֻּם גֻּבָּא ... וְחַתְמַהּ מַלְכָּא בְּעִזְקְתֵהּ וּבְעִזְקָת רַבְרְבָנוֹהִי, דִּי לָא תִשְׁנֵא צְבוּ בְּדָנִיֵּאל": "וידו אבן בי - על פי הבאר; כך עשו לדנייאל, וירמיהו ראה ברוח הקודש" ( רש"י ) .

• אולם גם פירוש זה קשה, ואינו מסביר את הפסוק הבא "צפו מים על ראשי", שהרי גם בבור שדניאל נזרק אליו לא היו מים.

תגובות

צמית = ווסל = עבד

להצמית = להתנשא להתעלות למלוך על עבד ואויב

וטוב כאשר אלהים צדיק מצמית את אויביו הרשעים

ולא טוב כאשר הרשעים מצמיתים את הצדיקים

שמואל ב כב מא: "וְאֹיְבַי תַּתָּה לִּי עֹרֶף מְשַׂנְאַי וָאַצְמִיתֵם" [זה טוב לעבד-יהוה]

תהלים יח מא: "וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם" [זה טוב לעבד-יהוה]

תהלים נד ז: "ישוב[יָשִׁיב] הָרַע לְשֹׁרְרָי בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵם" [זה טוב לעבד-יהוה]

תהלים סט ה: "רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי ------- [זה רע לעבד-יהוה] אֹיְבַי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב"

תהלים צד כג: "וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יהוה אֱלֹהֵינוּ" [זה טוב לעבד-יהוה]

תהלים קא ה: "מלושני[מְלָשְׁנִי] בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל" [זה טוב לעבד-יהוה]

תהלים קא ח: "לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר יהוה כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" [זה טוב לעבד-יהוה]

תהלים קמג יב: "וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרֲרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ" [זה טוב לעבד-יהוה]

כמי שהיה 30 שנה מאושפז בכפייה במחלקה סגורה [לסרוגין] כי אמרו משוגע זה קולות אלהים הוא שומע....

כי שמו אותי באמת בבור=באר וגם שם בית החולים באר-יעקב וגם הייתי ב"אברבנאל" כשגרנו בחולון

איכה ג נג:

" צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי = לאמור העבידו אותי בפרך בתנאים קשים אף כי לא בחומר ולבנים

וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי " הרגשתי שסוקלים אותי באבן

ובאשר לפסוק הבא...

איכה ג נד: " צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי "

כבר אמר הנביא ירמיהו........

ירמיהו ח כג: "מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי"

כאשר הראש מלא מים אז יורדים פלגי מים כדמעות של בכי

ואמר הנביא יונה.......

יונה ב ו: "אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי"

כי כשאדם בצרה לכן אומר אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ = ובעממית "הגיעו מים עד נפש"

גם אם בור ירמיהו היה יבש ללא מים --- ולמעשה אין זה משנה אם הבור בלי מים או כאשר יונה טבע במים ---אצל הדג שבלע אותו]

כי צרה היא צרה ואז הראש מלא מים ויורדים דמעות מתוך העינים שבראש האדם

ואני ברוך השם בכיתי הרבה תודה לאל

-- DAIAN SHEM, 2019-08-12 00:59:20