קטגוריה:איוב מב יד

<< · מ"ג איוב · מב · יד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא שֵׁם הָאַחַת יְמִימָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן הַפּוּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָ֤א שֵׁם־הָאַחַת֙ יְמִימָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית קְצִיעָ֑ה וְשֵׁ֥ם הַשְּׁלִישִׁ֖ית קֶ֥רֶן הַפּֽוּךְ׃

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"והיו" הבנות מוצלחות אם ביופי, ואם בעושר שנתן להם נחלה בתוך אחיהם, ובאשר מסוף הוכוח ממה שנגלה ה' אליו ועי"כ הכיר חיי הנפש בעוה"ב שטוב קורת רוח אחת בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, עי"כ הכיר שעקר החיים והגמול והעונש הם בעוה"ב, ואמר ע"כ אמאס ונחמתי על עפר ואפר, שאינו דואג על איבוד הגוף ויסוריו, אחר שרואה שעת תפשט הנפש את הבגדים הצואים תשוב אל אלהי הרוחות ושם תתעדן בנעימות נצח, לכן כד הוה ר"מ מסיים ספרא דאיוב אמר סוף אדם למות וכו' אשרי מי שגדל בתורה וכו', שמזה ראה שתכלית החיים הוא המות ששם יתחילו החיים העקרים חיי הנפש, והתכלית הוא הסוף, וכ"ז שאדם חי מתקרב תמיד אל התכלית הזה, וצריך להכין לו צדה ליום מועד ע"י שעמל בתורה להשלים את הנפש, ועליו אמר שלמה בחכמתו טוב שם משמן טוב, כי יום המות מתחיל מיום הולדו, כי זה תכליתו שאליו הולך ומתקרב מעת לדתו, ומכל עמלו בעוה"ז, העקר הוא השם טוב שנשאר לו, וטוב שם משמן טוב:

ראה הערה בעמוד ... הנה בשנת תקפ"א נפל הר גבוה בארץ צרפת ובמקומו נשאר נחל עמוק של מים, וזה נסתבב ע"י נתיב וצינור של מים שירד מן מעין מים שנמצא בראש ההר אל מחילה שהיתה בהר בתחתיתו, ותבין זה עפ"י החק אשר לנוזלים, שאם ישפכום בקנה עקומה חלולה יעלו המים בקנה השנית כפי גובה המים בקנה שבצדו, והגם שהקנה שבצדו רחב יותר מן הראשון בכל זאת יחזיקו המים שבקנה הדק משקל השווי עם המים שבקנה הרחב, כאילו היה רוחב שניהם שוה, למשל בקנה עקומה שבצורה הנכחיית, שהקנה הקצר א' ג' רחב יותר מקנה הארוך ד' ה', הנה המים העומדים בקנה הדק על גובה ו' ד' דוחקים נגד הכיסוי א' ב' הסוגר את הקנה הקצר והרחב, כמשקל קנה של מים שרחבו כרוחב קנה הרחב א' ב' וגובהו כגובה קנה הארוך ו' ד', דהיינו כמדת כובד המים שהיו ממלאים את החלל של קנה הרחב מן ג' ז' עד גובה ח' ט', כי אם לא היה קנה הרחב סגור בצמיד פתיל במקום א' ב' היו המים עולים בגובה עד ח' ט' להיות שוה עם גובה ו' ד' בקנה הדק. ועפ"ז אם היה לההר מחילה בתוכו שארכה ורחבה כ"א 002 רגל וא"כ המחילה מחזקת 000,04 רגל מעוקב, ובראש ההר בצדו נמצא מעין שממנו יוצא צינור בעומק עד המחילה וממנו נתמלאה המחילה והצינור עד ראש המעין, א"כ אם גובה הצינור הוא ג"כ 002 רגל א"כ דוחק על ההר שמכסה על המחילה בכובד של 002 פעמים 000,04 שהם שמונה מליאן רגל שהם משקל 000,000,165 פונט, וכובד כזה יש בכחו לשלוח ידו בחלמיש ולעקור משורש הרים, הגם שהצינור היוצא מן המעין הוא רק נתיב קטן ודק: