כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי בָם יָדִין עַמִּים יִתֶּן אֹכֶל לְמַכְבִּיר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־בָ֭ם יָדִ֣ין עַמִּ֑ים
יִֽתֶּן־אֹ֥כֶל לְמַכְבִּֽיר׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי בם" - בעבים ידין עמים ייסרם בעצירת גשמים ברעב וכל מכה חטאו דור המבול וארובות השמים נפתחו (
בראשית ז) אנשי סדום גפרית ומלח שריפה כל ארצה (
דברים כט) סיסרא מן השמים נלחמו עם סיסרא (
שופטים ה)
"
יתן אוכל למכביר" - משם באים מזונות הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (
שמות טו) משל לנחתום העומד לפני הכבשן נכנס שונאו חותה גחלים וזורק בו נכנס אוהבו מוציא פת חמה ונותן לו למכביר למי שטפליו מרובים וכבירים וצריך למזונות
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"למכביר" - להרבות כמו מזער לא כביר (ישעיהו טז)
מצודת דוד
"
כי בם" - כי המים הבאים מאוצר השמים אשר בהם היה דן את אנשי דור המבול בהמים ההם עצמן יתן אוכל עד להרבות ועושה שני הפכים בנושא אחד פעם שלחם למחות את כל היקום ופעם יתהפכו לגשמי ברכה עוד יותר ממי המטר הבא בטבע
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי בם", כי ע"י החק הזה ששם בטבע האדים שלפעמים הם מכוסים על ידי האור הטמון בם והאויר נקי מן האדים, ולפעמים תצא החום והאור מהם ויתגלמו ויתעבו וירד המטר עי"כ לפעמים "
בם ידין עמים", בהעצר השמים ולא יהיה מטר ויהיה רעב בארץ, ולפעמים "
יתן אוכל" למכביר, עת יתקבצו העננים וירד הגשם:
