קובץ יסודות וחקירות/שטר חוב

הגדרה

שטר ראיה שאדם חייב ממון לחבירו.
בערך זה נדון בשטר חוב. לגבי חובות בכלל ע"ע חוב. לגבי שטרות ראיה בכלל ע"ע שטר ראיה.
לדוגמא, במלווה בשטר, הלווה נותן למלווה שטר חוב.

בדינים שונים

השבת אבידה – חידש הקריית ספר (גזילה ואבידה פי"ח) שחיוב השבת שטר חוב הוא רק מדרבנן, משום שאין גופו ממון.
פשיעה – נחלקו הראשונים לגבי שומר שפשע בשמירת שטרות, האם חייב (שו"ע חו"מ סו-מ).

פרטי הדין

חזקת שטרך בידי מאי בעי שנאמרה על שטר מלווה, חקרו ראשי הישיבות בטעמה (הגר"ח סטנסיל קטו, שטו, קובץ שיעורים בבא בתרא תרב, תרג):
א) חזקת אומדנא, שאילו היה פורע לא היה משאיר את השטר ביד המלווה. וזה בירור המציאות האמיתית – שבאמת עדיין לא פרע את החוב (ובשיעורי ר' אלחנן (בבא בתרא ד ד"ה ולפ"ז) הוסיף שאינה ודאית, אלא רק מרעת את הטענה שפרע, ולכן משלם – שאין ספק (האם פרע) מוציא מידי ודאי (שהיה חייב)).
ב) התחייבות לשלם כשהשטר ביד המלווה. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות – האם באמת פרע את חובו או לא – עדיין לא ידועה לנו.
כתב ידו (בלי עדים) גובה מנכסים בני חורין (בבא בתרא קעה: במשנה).
המקדש בשטר חוב של אחרים, חקר ר' שמואל האם הוא מקדש בכסף שבשטר (כאילו נתן לה את הכסף אע"פ שעדיין לא בא לידה), או בזכות של הכסף, שהחוב הוא דבר השווה ממון להימכר בשוק (מקדש בשווה כסף ולא בכסף) (חידושי ר' שמואל קידושין ה-ה (עמוד קלד)).
הקונה שטר חוב קונה עימו את החוב עצמו רק אם יש דעת אחרת מקנה , אך אם קנה שטר חוב מההפקר או מנכסי הגר – לא קנה את החוב (שו"ע חו"מ סו-ט).
הילך – שטר חוב הוא הילך לרמב"ם. ובטעם לזה נחלקו האחרונים האם הוא משום שאינו יכול לכפור בו (קצוה"ח פז-ד), או משום שכגבוי דמי (הגר"ח אישות טז-כה, קהילות יעקב בבא מציעא ז).
כאשר פורע את שטר החוב ביאר הקצוה"ח (מח-א ד"ה שנמחל) שהשעבוד לא נפקע למפרע, אלא שהלווה קונה את השעבוד מהמלווה, ועתה הוא שייך ללווה.
שטר שמשעבד עצמו לכל מי שיוציאו ולא נכתב בו שם המלווה – ע"ע ממרני.

אנשים

קטן לא יכול להקנות שטר לאחר. לקצוה"ח (רלה-ג) הוא בכל השטרות, אך לשו"ע (חו"מ רלה-א) ולנתיה"מ (רלה-ה) הוא דווקא בשטר ראיה, אך שטר חוב שירש מאביו יכול להקנותו לאחר.

ערכים קרובים

ערכים קרובים:הרשאה, חוב (לדיני חוב בכלל), כתב ידו (ושם בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) הבאנו שיש אומרים שהוא מדין שטר), כתיבה ומסירה, מכירתשטרות, ממרני (שטר חוב שלא נכתב בו שם המלווה אלא שמשעבד עצמו לכל מי שיוציאו), עדיו בחתומיו זכיןלו, פריעת בעלחוב, קיוםשטרות, שובר, שטראמנה, שטרמוקדם, שטר ראיה (לדיני שטרות ראיה בכלל), שטר שלווה בוופרעו, שעבוד, שעבודא דרבי נתן.