קובץ יסודות וחקירות/דרישה וחקירה

הגדרה

מצווה על בית דין לחקור ולבדוק את העדים לפני קבלת עדותם (הסוגיא בסנהדרין מ.).
דוגמא לחקירות: שואלים את העדים באיזה יום היה המעשה, והיכן.
דוגמא לדרישות: באיזה כלי הרגו, איזו מלאכה עשה בשבת.
דוגמא לבדיקות: באיזה לבוש היה, באיזה צבע היו התאנים שעל העץ שתחתיו הרגו (רמב"ם עדות א-ד,ה,ו).

מקור וטעם

מקורן של שבע החקירות מפורש בתורה בשלוש פרשיות (סנהדרין מ., ורש"י שם ד"ה ודרשת):
א) בפרשת עיר הנידחת – "ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה נכון אמת הדבר" (דברים יג-טו) – הרי שלוש חקירות.
ב) בפרשת עבודה זרה – "והוגד לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר" (דברים יז-ד) – הרי שתי חקירות.
ג) בפרשת עדים זוממים – "ודרשו השופטים היטב" (דברים יט-יח) – הרי שתי חקירות.
אמנם הירושלמי למד זאת רק משני הפסוקים הראשונים, ולא הביא את "ודרשו השופטים היטב" (סנהדרין ה-א [כד.]), וצריך לפרש בדבריו שמעיר הנידחת לומד ארבע חקירות ומעבודה זרה לומד שלוש (פני משה על הירושלמי שם ד"ה ודרשת וחקרת ושאלת, קרבן העדה על הירושלמי שם ד"ה א"ל).
בטעמן נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
א) כדי שהעדות תהיה עדות שאתה יכול להזימה, שע"י המקום והזמן יוכלו לבוא עדים מזימים ולומר "עמנו הייתם ביום פלוני במקום אחר" (אורים ותומים ל-ג. אמנם הנודע ביהודה (מהדורא קמא עב סוף ד"ה ועפ"ז) האריך שדין דרישה וחקירה לא תלוי בדין עדות שאתה יכול להזימה. יש להוסיף שגם החולקים על האורים ותומים מודים שהדין שאם אמר בחקירות "איני יודע" פסול הוא משום שהיא עדות שאי אתה יכול להזימה, כמפורש בגמרא (סנהדרין מא:), אך הם סוברים שהדין שצריך לכתחילה דרישה וחקירה אינו מטעם זה (מנחת חינוך תסג-א [ב])).
ב) כדי שנדע את העדות האמיתית במדויק (חינוך תסג בתחילתו).
ג) גזירת הכתוב (מנחת חינוך תסג-א [ב], והביא גם את האורים ותומים).

בעדויות שונות

דיני ממונות, מדאורייתא צריכים דרישה וחקירה, וחכמים תקנו שאין צריך, שלא תנעול דלת בפני לווים (סנהדרין ב:), שיימנעו מלהלוות משום שיחששו שהלווה יכפור והעדים ייפסלו בדרישה וחקירה (רש"י סנהדרין ג. ד"ה שלא).
אך בדיקות – אין צריך בדיני ממונות וקנסות אפילו מדאורייתא, מפני שאפילו בדיני נפשות הבדיקות אינן מעכבות (נודע ביהודה מהדורא קמא עב ד"ה ומעתה שהוכחנו).
הכחשה בבדיקות בדיני ממונות כשרה (סנהדרין ל:).
עדויות שעד אחד נאמן בהן, כגון איסורין, סוטה, עגלה ערופה ולהתיר אשה – אין צריך דרישה וחקירה (מנחת חינוך תסג-א [ג]).
זנות של אשת איש, נחלקו הפוסקים האם צריכה דרישה וחקירה (שו"ע אה"ע יא-ד).
בעדות החודש, הרמב"ם (עדות החודש ב-ב) כתב שמדאורייתא אין צריך דרישה וחקירה, אלא היא תקנה מדרבנן משקלקלו המינים. וביאר האורים ותומים (ל-ג) שמדאורייתא אין צריך דרישה וחקירה משום שכל טעם דין דרישה וחקירה הוא כדי שתהיה עדות שאתה יכול להזימה, ובעדות החודש אין צריך שתוכל להזימה .
אך הלחם משנה (שם ד"ה ושיהו) כתב שגם בעדות החודש צריך מדאורייתא דרישה וחקירה.

סוגי השאלות

השאלות נחלקות לשלושה דינים: חקירות, דרישות ובדיקות. ונפרטן (מאירי סנהדרין מ. על המשנה הראשונה, רמב"ם עדות א-ד,ה,ו. אמנם במשנה (סנהדרין מ.) ובגמרא מפורשים רק שני דינים – חקירות ובדיקות, וכן משמע מהראב"ד עדות ב-א שהוא סובר שאין שלושה דינים אלא שניים, שדרישות הן גם כן בדיקות):
א) חקירות – שאלות על הזמן והמקום, והן שבע: באיזה שבוע, שנה, חודש, בכמה בחודש, באיזה יום, שעה, מקום (סנהדרין מ.).
ומדאורייתא אין מעכבות כל השבע, אלא רק צריך שיהיו חקירות שיכולות להביא לידי הזמה (מנחת חינוך תסג-א [ד] ד"ה ונראה).
ב) דרישות – כיצד נעשה עיקר המעשה, כגון באיזה כלי הרגו.
ג) בדיקות – שאלות על דברים שאינם עיקר המעשה, כגון באיזה לבוש היה.
הכחשה – בכל אחת מהשאלות אם העדים מכחישים זה את זה – עדותן בטלה (משנה סנהדרין מ.).
איני יודע – העד שאמר על אחת השאלות "איני יודע", תלוי איזו שאלה היא:
א) בחקירות – עדותן בטלה (משנה סנהדרין מ.), משום שהיא עדות שאי אתה יכול להזימה (סנהדרין מא:).
ב) בדרישות – לרמב"ם עדותן בטלה, ולראב"ד העדות קיימת (עדות ב-א).
ג) בבדיקות – העדות קיימת (משנה סנהדרין מ.).

פרטי הדין

כיוון שהגיד שוב אין חוזר ומגיד – דין זה תלוי בדיני דרישה וחקירה. שבדינים שצריכים דרישה וחקירה (דיני נפשות) פשוט שיכולים לחזור ולהגיד, שהרי קודם הדרישה וחקירה עדיין לא נחשב שהגידו. אך בדינים שאינם צריכים דרישה וחקירה (איסור והיתר, טומאה וטהרה, דיני ממונות (מתקנת חכמים)) לתוספתא (סנהדרין ו-ו) גם בזה יכולים לחזור בהם עדיין, והר"ן (בשו"ת לד ומז) סתר עצמו בזה (הביאם ודן בדבריהם שב שמעתתא ו-יג ותחילת יד).
בטעם הדעות שיכול לחזור לפני דרישה וחקירה חקרו האם נחשב שעדיין לא גמר להגיד, שההגדה נגמרת רק בסוף הדרישה וחקירה, או מדיני דרישה וחקירה שיכול עדיין לבטל את עדותו עד סיומם (כמו שעדותו יכולה להתבטל ע"י הדרישות והחקירות) (ברכת אברהם פסחים יא: סי' "טעות בדרישה וחקירה" ח ד"ה דהנה).
עדות שאתה יכול להזימה בדיני ממונות, דין זה תלוי בתקנת חכמים שתקנו שאין צריך בדיני ממונות דרישה וחקירה (סנהדרין ב:), ויש בזה שלוש דעות:
א) אין צריך שיוכלו להזימה. ואפילו מדאורייתא, שצריך דרישה וחקירה – רק צריך שבית דין ישאלו את הדרישות והחקירות, אך אם העד אמר "איני יודע" כשר (נודע ביהודה מהדורא קמא אה"ע עב).
ב) מדאורייתא, שצריך דרישה וחקירה, צריך שיוכלו להזימה. אך לאחר שתיקנו חכמים שאין צריך בממונות דרישה וחקירה – א"כ ממילא א"א להזימה (שהרי העד לא אומר כלל מתי והיכן נעשה המעשה) ולכן התירו בממונות כל עדות שא"א להזימה (שו"ת רעק"א מהדורא קמא קעו (ד"ה הדברים) בדעת הנימוק"י).
ג) צריך שיוכלו להזימה, ואפילו לאחר שתיקנו חכמים שאין צריך דרישה וחקירה (סמ"ע חו"מ לג-כו, בית הלוי ח"ג ה-ב).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: דיינים, דיןבלילה, הזמה, הכחשה, נמצא אחד מהם קרוב אופסול, עדות שאי אתה יכול להזימה, עדים, פסוליעדות, קבלת עדות.