קובץ יסודות וחקירות/הכחשה

הגדרה

שתי עדויות שסותרות זו את זו - שתיהן בטילות (טור חו"מ לא בתחילתו).
לדוגמא, שני עדים מעידים שאיש פלוני הרג את הנפש ביום מסויים במקום מסויים, ושני עדים אחרים מעידים שבאותו היום איש פלוני (ההורג או הנהרג) היה עמנו במקום אחר (מכות ה.).

מקור וטעם

הטעם ששתי הכתות אינן נענשות, הוא מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני (בבא קמא עד:), שאיננו יודעים מי היא הכת השקרנית (רמב"ם עדות יח-ב).
והקשו הראשונים (בבא בתרא לא) מדוע לא נאמין לעדים השניים במיגו שהיו יכולים לפסול את הראשונים בגזלנות (או להזימם). ותירצו על כך ארבעה תירוצים:
א) מיגו לא מועיל להכשיר עדים (אלא רק לסלק מהם נגיעה, וכן הפה שאסר מועיל בהם) (בבא בתרא לא. רמב"ן ד"ה זה ורשב"א ד"ה א"ל).
ב) עדים עם מיגו לא עדיפים מעדים בלי מיגו (רשב"א שם).
ג) מיגו במקום עדים לא אמרינן, והרי המיגו הזה סותר את העדים הראשונים (רמב"ן ורשב"א שם, תוס' שם: ד"ה וזו).
ד) מיגו לא מועיל בשני אנשים יחד (ר"י בתוס' שם, רשב"א שם).
במהותה נחלקו האם מסלקים את שתי העדויות כאילו אינן (ש"ך חו"מ פז-טו, משנה למלך טוען ונטען טו-יא), או ששתיהן קיימות ולכן נשאר ספק (קצוה"ח פז-ח (והביא את הש"ך), קונטרס הספיקות ז-י (והביא את המשנה למלך)).

בעדויות שונות

בעדות מיתת הבעל, שעד אחד נאמן בה, ואפילו עד פסול (כגון אשה), אם העיד עד פסול ובא עד כשר והכחישו, כגון אשה אומרת מת, ובא איש ואמר לא מת – לרמב"ם הכשר נאמן יותר (ואם נישאת תצא) (רמב"ם גירושין יב-כא), ולרמב"ן ולרשב"א הכשר לא נאמן יותר מהפסול (ולא תצא מהיתרה הראשון) (משנה למלך שם). בעדות איסורין, שעד אחד נאמן בהם, כאשר עד אחד מכחיש עד אחד, כגון אחד אומר שחתיכה זו היא שומן וחבירו אומר שהיא חלב (או להיפך), נחלקו הראשונים האם הראשון נאמן או שיש בזה דין הכחשה (קצוה"ח פז-ח).
בעדות איסורין, שעד אחד נאמן בהם ואפילו עד פסול, אם העיד עד פסול ובא עד כשר והכחישו – הסתפק הגר"א וסרמן האם גם בזה שייכת מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א, כמו בעדות מיתת הבעל , או שבזה לכו"ע הכשר נאמן (קובץ הערות עח-ו).

פרטי הדין

בחילוק בין הכחשה להזמה ע"ע הזמה בסעיף "הזמה והכחשה".
בהכחשה בין שתי כתות שבאחת מהן יש יותר משני עדים – ע"ע תרי כמאה.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: הוחזק כפרן (לא לגבי עדים אלא לגבי בעל דין שטענתו הוכחשה), הזמה (ושם בסעיף "הזמה והכחשה" דנו בחילוק ביניהן), חצידבר, עדים, פסוליעדות, תרי ותרי (בעניין הכרעה נוספת שמתווספת לאחת מכתות העדים), תרי כמאה (כאשר באחת הכתות יש יותר משני עדים).