קהלת משה ז יח
"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע"[1] וכו'.
ומקשים העולם: תיבת "לא ואלא", הוא מיותר, לכתוב סתם: "דברה תורה כנגד יצר הרע".
תירץ בשם הגאון מו' (= מורינו ורבינו) העשיל:[2] דאיתא בגמרא רב הוי קא מצערא ליה דביתהו כי הוי אמר קליפחי הוי בשלי עדשי וכו', עיין שם. כי הוי קא קני דבר הוי צייר לה בסדרי וממטי לה אמרו ליה תלמידיו והא קא מצערא טובא אמר להו זה לא די שמגדלת את בנינו ומצלת מן היצר הרע[3].
נמצא יוצא לנו, שהאשה מועלת לשני דברים, לבנים, וליצר הרע.
אבל יפת תואר אינה מועלת לבנים, כי סופה לילד בין סורר ומורה[4], ואינה מועלת רק ליצר הרע.
וזה שאמר: "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע", ולא לבנים, ודוּק.
הערות שוליים
עריכה- ^ גמ' קידושין כא ב, לגבי יפת תאר: "ת"ר וראית בשביה בשעת שביה אשת ואפילו אשת איש יפת תואר לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות".
- ^ רבי יהושע העשל בן ר' יעקב, רבו של הש"ך ושל הבית שמואל, ועוד. מחבר ספר חנוכת התורה על פרשיות השבוע. נפטר בכ' תשרי תק"ד. (הקדמה לפירוש של ר' העשל על יורה דעה חלק א', בטור של מפעל הטור והשו"ע השלם).
ועיין בספר לקורות היהודים בלובלין תר"ס: הגאון הר' העשיל אב"ד ור"מ בעירנו (הנקרא רבי ר' העשיל) בן הרב הגאון מוהר"ר יעקב רבן של גדולי חכמי התורה בליטא ופולין, בסוף המאה הרבעית (= ה'ת לתאריך העברי) ותחילת החמשית (= ה'ת"ק לתאריך העברי), מופלא בחריפות וידוע בחכמתו. - ^ יבמות סג א. ושם איתא בשנוי מכאן. "רב הוה קא מצערא ליה דביתהו כי אמר לה עבידי לי טלופחי עבדא ליה חימצי, חימצי עבדא ליה טלופחי, וכו'. רבי חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו, כי הוה משכח מידי צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה, אמר ליה רב: והא קא מצערא ליה למר, א"ל: דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא".
- ^ רש"י דברים כא יא: "ולקחת לך לאשה" – "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור, אבל אם נשאה סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו: כי תהיין לאיש וגו', וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו".