קהלת משה ה א

קהלת משה · ה · א · >>

"ברבות הטובה, רבו אוכליה, ומה כשרון לבעליו, כי אם ראות עיניו"^[1].

על דעת (דהיינו): כי ביום טוב (= ביום מוצלח) הבעל הבית מזמן לעני לסעוד אצלו, ואוכל העני בלא טרחא, ומה בין בעל הבית לעני, אלא שהבעה"ב רואה מה שאוכל, והעני אין רואה^[2], כי "המצפה לשולחן חבירו עולם חשוך בעדו"^[3].

זה מאמר המקרא: "ברבות הטובה", היינו ביום טוב, "רבו אוכליה", גם העני אוכל, "ומה כשרון לבעליו", היינו מה יתרון לבעליו יותר מעני, "כי אם ראות עיניו", היינו שרואה מה שאוכל, והעני אין רואה, ודוּק היטב:

הערות שוליים

1. קהלת ה י
2. דהיינו: שהעני לא שם לב למה שהוא אוכל מרוב בושה והרגשת אי נעימות.
3. ביצה לב ב. "ואמר רב נתן בר אבא אמר רב: "כל המצפה על שלחן אחרים, עולם חשך בעדו, שנאמר: (איוב טו כג) נודד הוא ללחם, איה ידע כי נכון בידו יום חשך".