קהלת משה ה ב
"אל תלחם (= תאכל) לחם רע עין (=אדם המצטער כשרואה שאחרים נהנים מרכושו), ואל תִּתְאָיו למטעמותיו, כי אכול ושתה יאמר לך, ולבו בעל עמך"[1].
וקשה: מנין האורח יודע שבע"ה אינו נותן לו בלב שלם?
נ"ל דאיתא בגמרא:[2] "ג' כוסות לבית המרזח – היינו סעודה,
כוס ראשון – לשטף את בני מעיים – שיתאוה לאכול,
כוס שני – לשתייה,
כוס ג' – לברכת המזון".
ונמצא בזה ניכר אם בעל הבית נותן בעין יפה להאורח.
אם נותן לו בתחילה לשתות, אז רוצה שיאכל האורח הרבה, ואם לאו, לא.
וזה מאמר המקרא: "אל תלחם לחם רע עין, ואל תִּתְאָיו למטעמותיו", במה אתה יודע כי הוא רע עין, "כי אכול ושתה יאמר לך", בתחילה אכול, ואח"כ שתה, אז לבו בל עמך, ודוק היטב: