קהלת משה ג כג
"ויאמר ה' אל משה: כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק"[1].
ותמוה: למה ציוה השם לשום באזני יהושע דוקא?
ותירץ הגאון [רבי יונתן מפרג (אייבשיץ)]:[2] (כתיב "ויך יואב כל זכר בעמלק"), [איתא בגמ':[3] כתיב "כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום"][4] כי אתא לקמיה דדוד, אמר ליה: מאי טעמא עבדת הכי?[5] אמר ליה: דכתיב תמחה את זָכָר עמלק[6] אמר ליה: והא אנן זֵכֶר קרינן? א"ל: אנא זָכָר אקריון וכו'. (אמר) [וסבר] דוד באמת בתורה סתם כתיב, ולא ידעינן אי זָכָר או זֵכֶר, אבל גמירא לן זֵכֶר בסגול.
והנה זה הדבר אמר ה' למשה, אולי יטעה יהושע ויאמר "זָכָר" בקמץ, "כתוב זכרון בספר", כי התורה בלא נקודת ויהא רק לזכרון, ולא ידעינן אי זָכָר או זֵכֶר, אבל ,שים באזני יהושע" הקבלה "זֵכֶר עמלק", ודוּק.
הערות שוליים
עריכה- ^ שמות יז יד
- ^ סתם הגאון כשאין ראיה אחרת הוא רבי יונתן.
- ^ בבא בתרא כא א.
- ^ מלכים א יא טז
- ^ עיין במהרש"א בבא בתרא שם, שמבאר מדוע דוד שאל את יואב על הזכרים באדום, הרי אדום זה לא עמלק. (אדום הם עשו, ומזרע עשו יצאה אומת עמלק, שהיו עם לעצמו, ולא גרו עם אומת אדום).
- ^ דברים כה יט. הגמ' לא מביאה את הפסוק בשמות " כי מחה אמחה את זכר עמלק", שקודם לפסוק בדברים, כיון שהפסוק בשמות, הוא לא ציווי, אלא סיפור דברים, ולא הוי מצות עשה. אבל הפסוק בדברים הוא ציווי, והוי מצות עשה. וכן בחינוך (מוצה תר"ד) מונה את הפסוק בדברים למצות מחית זכר עמלק, ולא את הפסוק בשמות.