קבא דקשייתא נג

קושיא נג

קשיא לי בהא דש״ס גיטין (כ״א.) בכתב לה שטר מתנה על החצר קנאתו ומתגרשת בו. והרי אי אפשר לה שתתגרש תיכף, כיון דיכול הבעל לחזור תוך כדי דיבור מהמתנה, אם כן הוי כגט בידה ומשיחה בידו (גיטין ע״ח:) דיכול לנתק ולחזור שיהיה הגט מונח בידו, ואם כן כיון שלא נתגרשה עד אחר כדי דיבור דפסק המשיחה, והרי אז שוב יהיה כטלי גיטך מעל גבי קרקע, כיון דבשעה שנתן לה היה הגט מונח בחצירו, מכח מה שקנתה אשה קנה בעלה. וצע״ג: