פתיחת התפריט הראשי

[רנח] כמו שבכלל האומה יש גם פושעי ישראל, וכל תענית שאין בו מפו"י אינו תענית, כמשאז"ל ‏‏(כריתות ו:) מחלבנה. כך באדם עצמו יש ג"כ חלק רע משאור שבעיסה המכונה פושעי ישראל, ולהיות בקשר ‏א' עמו, כמשאז"ל (שמו"ר פ' ז) כשם שקילוסו עולה מן הצדיקים כך עולה מן הרשעים. וזהו קילוס ‏יותר כאשר צד הרשע מקלס ג"כ ומכיר גדולת הש"י. וכן באדם כאשר גם מצד השתקעותו בחמדות ‏עוה"ז מכיר גדולת הש"י, כמו בהנאה דאכילה ושתי' ע"י הברכה מקודם, ואפי' אם כענין (מ"ש ברכות ‏סג.) גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי. ובזוהר תרומה קע"ד רע"א. דאודה בכל לבב - היינו גם ביצ"ר, ‏וזהו בסוד ישרים ועדה. פי' כחו דצריך עדה שלימה מה"ט כנ"ל כך ביחיד כן. וא' (ברכות לד.) ‏דשאור רובו קשה ומיעוטו יפה. וכמו ששמעתי על יותם שנא' בו (דה"ב כ"ז ב') רק לא בא אל היכל ה' ‏וגו'. שזה נא' לחסרון עליו, לומר שלא הי' בו שום חסרון כלל. ובאמת נא' יקר מחכמה וכבוד סכלות ‏מעט. דצריך להיות בכל א' סכלות מעט עכ"פ וזהו השלימות. רק שזה טוב לאדם שיהי' אותו ‏הסכלות כמיעוט היותר אפשרי. ולכן א' בזוהר ויקהל ר"ג ב'. דנוגה לו סביב. ולא לאנהגא בי' קלנא, כי ‏יתרון ארץ בכל הוא. ואז"ל אפי' כו' (ויק"ר פ' כ"ב). כי מכל דבר יש יתרון באמת, וגם מצד הרע ע"י ‏הקילוס וההודי' העולה מכולו, וכל עצמותי תאמרנה ה' וגו'. בזה נתעלה הכל. וקליפת נוגה נכללת ‏בקדושה ע"י הברכה וההודי' על כל הנאת הרשות כי הם מהש"י. וב' יצרים הם: תאות וכעס דרציחה, ‏שהם דאדם וחוה מהסתת נחש ודקין. וזה דעטיו של נחש הוא בכל אדם, וכמו שאז"ל (יומא סט:) ‏דאצטריך לי' עלמא וא"א לבטלו. וזהו סכלות מעט ההכרחי עכ"פ לקיום עולם. והוא נגד אות ר' ‏המורה רישות, כי שלש הנה לא תשבענה וגו'. כמשאז"ל (סוכה נב:) ביצרא דתאוה משביעו רעב. וע"ז ‏ביקש שלמה המע"ה ריש ועושר אל תתן לי וגו'. שלא לרדוף במותרות תאוה, דזה נקרא ריש וגם ‏שלא לעצור תאותו לגמרי שזה נקרא עושר, רק צריך להיות בקו אמצעי, כמשחז"ל (סוטה מז.) ע"ז ‏יצר שמאל דוחה וימין מקרבת. והק' נגד רציחה שהוא לבתר דקבילת עוברה כנ"ל אות רנ"ז, דהיינו ‏הולדת יצ"ר אחר כמו קין מאדם. וכמ"ש בזוהר תרומה קס"ז סע"ב. דקין נולד באות הק' [והבל בה' ‏ע"ש. ומחלוקתם דוגמת ממחלוקת יוסף ויהודה, אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה וגו'. שכן קין קינא ‏בהבל. דגם יוסף ויהודה נגד ב' אותיות אלו וכנ"ל אות רנ"ז, וכנ"ל אות ר"נ דבזרעא דיוסף שכיח ‏רציחה] וזהו חוץ למחנה ישראל, ומ"מ גם בו יש צורך, כמ"ש בזוהר שם ק"ס א'. דבאות הק' הי' ‏יריעות עזים במשכן, בסוד ואת עורות גדיי העזים הלבישה וגו'. ע"ש שהוא באמת מסט' דעשו ‏רציחה, רק יש צורך להלביש בו לקבל ברכות עוה"ז. והיינו כי יש מצוה ובערת הרע וגו' בחייבי ‏מיתת ב"ד, וכמ"ש (ב"ר פ' סג) בדוד המע"ה אדמוני עם יפה עינים - מדעת סנהד'. וע"ז באדם עצמו ‏הוא ענין ירגז יצ"ט על יצ"ר ברוגזא דרבנן דטב, וכמו אביי דמכפין נפשי' (כמ"ש שבת לג סע"א) ‏ויושב בתענית בדמצי לצעורי נפשי' (תענית יא רע"ב) זהו כרציחה ואינו גומל נפשו איש חסד. רק ‏כאשר הוא להכנעת הרע דתאוה אינו קרוי עוכר שארו אכזרי, כי אדרבא הוא מרחם על כל גופו. וכן ‏כל חייבי מיתת ב"ד אז"ל (סנהדרין ל"ו:) אין מושיבין בסנהדרין זקן וסריס כו'. כי הם באמת ‏מרחמים על הבריות רק הלבוש אכזריות, והוא כסוי למשכן דגלוי אור הש"י שאינו אלא ע"י העדר ‏תאוה שהוא המחשיך אור הש"י. ולאותו סכלות מעט צריך כסוי מהרגזת יצ"ט על יצ"ר, ועי"ז יוכל ‏לקבל ברכות דעוה"ז ג"כ שהוא באות הק', שהוא העובר הרומז למילוי תאות עוה"ז כנ"ל אות רנ"ז. ‏כי ע"י התלבשות בכח ההרגזה, ושהוא מוכן למנוע מעצמו חמדה מה שזולת רצון הש"י, ולא לקבל ‏רק מה שהוא רצון הש"י, עי"ז הש"י מוכן להשפיע לו כל מיני חמדות עוה"ז ג"כ: ‏