צדקת הצדיק/קסד
[קסד] בדעת בנ"א אין הבע"ת כמו הצדיק גמור, וא"צ לומר שיהיו החטאים שעשה כבר חשובים כזכיות. אע"פ שמאמין בדרז"ל שזדונות נעשו כזכיות. וגם אמרו (ברכות לד:) במקום שבע"ת כו'. [ומאן דפליג היינו בענין השגת הנביאים, דמר יליף מקרא דלרחוק ולקרוב שהוא בנביאים, ולדעתו אינו כן מצד הנבואה. דצדיק גמור עין לא ראתה, שזהו רק מצד השם יתברך. אבל תשובה שייכות לכנס"י, רק הוא כטעם לא זז מחבבה עד שקראה אמי. שגדולה ממנו, ועוד דברים בגו ואכ"מ]. והיינו לפי שהתשובה נקרא עלמא דאתכסיא, ואינו נגלה לבנ"א היקרות והיופי שבה. ויעקב אע"ה שורש כל ישראל נאמר בו כי שנואה לאה. ועי' בזוהר הטעם. והיינו כמשאז"ל (ב"ב קכג.) שהיו אומרים הגדולה לגדול כו'. היינו לפי הנגלה שייכת ח"ו לחלק עשו והיתה בוכה, זהו סוד התשובה. משא"כ רחל יפה תואר ויפה מראה, שהכל אומרים הקטנה לקטן, כי בעלמא דאתגליא יש בה יופי מעשים. אבל מכל מקום עיקר תולדות משל לאה, שעיקר ההולדה התחדשות דברי־תורה ונפשות לרצון ה', הכל על־ידי מדרגת התשובה. ובאמת היא אמו, כמ"ש בתדב"א (זוטא פ"ה) דאין לך מדה טובה ודבר טוב בא לבנ"א אלא על־ידי עניות. פי' בד"ת, כמשז"ל בגיטין (מג.) ע"פ והמכשלה וגו'. שאין אדם עומד כו'. וע"י העבירה והתשובה נולד החיות אחר־כך. אך סני ב"נ עריין דאימי', ומטבע האדם ששונא התשובה על הרע, ואע"פ שזהו עיקר שהעמידו על מה שהוא, מכל מקום אין חפץ לידבק בזה. אבל באמת אין אשה אלא לבנים, והתולדות רק מלאה. [וגרם עד ותקנא רחל וגו'. לפי שזה עיקר. וכ"כ כח הקנאה שהועיל שאז עמדה לאה מלדת, דפ' ותקנא וגו' נאמר שם עיין שם. ולא ילדה עד שאמר לה רחל לכן ישכב וגו' וסילקה קנאתה. וכן דוד המע"ה שהקים עולה של תשובה, נאמר וסרה קנאת אפרים וגו'. זרעא דרחל, והוא דרגא דצדיק כידוע. והועיל לחלוק מלכות ב"ד, שזה חסרון בעצם מלכות ב"ד לפי שעה, ואכ"מ]: