פתיחת התפריט הראשי

‏[קס] האדם נפשו כוללת מכל נפשות משרתיו והנכנעים תחתיו, ולכ"א מושל מקשיב על דבר שקר ‏וגו'. וא' בחולין (ד:) הא ע"ד אמת כו'. ומ"מ הי' עובדיה ג"כ ממשמשי אחאב, לפי שא' בסנהדרין (קב:) ‏אחאב וותרן בממונו הי'. ולכך עובדיה על הבית - שבזה הי' כשרונו. ומצד הטוב שבו בוותרנות הי' ‏עובדיה. וכן כל א' שמורכב מטוב ורע - כן משרתיו. והטוב הוא ממונה על הטוב שבו וכן להיפך. וכן כל ‏החפצים וא"צ לומר המאכלים של האדם, הוא מהתפשטות כח נפשו וחיותו בהם, ומזה הוא חיותם ‏כידוע. וממקום שהוא טוב כך כל כליו המתפשטים מאותו כח וכן המאכלים שמאותו כח, יש בהם ‏קדושה גדולה. וזה טעם גיד הנשה שנא' ע"כ לא יאכלו וגו'. שמאחר שהמלאך יכול לו שם ש"מ דיש ‏שם חסרון בשורש [והיינו בתאוה דשם, כמ"ש במק"א על מרז"ל אפי' חסיד כו'] ולכך אין לאכול ג"ה, דמקום חיותו מג"ה דאדם, עד"ש בברכות (מד ו) נפש משיב את הנפש. כי יש שם חיות מאותו אבר. ‏‏[וטעם דם - כי הדם הוא הנפש וגו'. שעיקר חטא בנפש, כמ"ש נפש כי תחטא. כמ"ש במק"א. וכן עיקר ‏החטא כענין שמנת עבית וגו'. וכמ"ש יצא מחלב עינימו וגו'. ובכ"מ. ולכן אסור חלב ואכ"מ]: ‏