צדקת הצדיק/קנט
[קנט] יחיד ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו, כמשאז"ל (יומא פו:). ואיך אפשר מחילה[1]. רק שמעורר בלבם גם כן הרהורי תשובה, ולא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד בזה עושה, כי לא היה עדיין. רק משיח בן דודהוא יהיה כן, כי צריך שיהי' נפשו כוללת מכל הנפשות, כי בלאו הכי אין הרהורי תשובתו יכולים להוליד הרהורי תשובה במי שאין להם שייכות לנפשו. וצריך שיהי' ההרהורי תשובה כוללים כל חלקי נפשו. כי מי שכולל כל העולם כולו, אם כן יש לו כל מיני כתות של כל העולם כולו, ואם שב רק בכח א' לבד אין מעורר תשובה רק למי שנתלים באותו כח. כמו דוד המע"ה שהיה גם כן כולל כל הנפשות, שהרי הוא רגל ד' שבמרכבה, והקים עולה של תשובה רק בעון תאוה לבד. ולכן ירבעם שהיה נקי בזה [כמו ששמעתי שנקרא אפרתי, שפירש שם זה מי שלרק"מ, ולכן מצא חן בעיני אחי' השילוני, שזהו דרגא דשילה יש לו יחס עם שבט אפרים] לא שב ונחלק על מלכות ב"ד. וזולת האבות ודוד לא הי' מי שכולל כל העולם כולו [כי משה רבינו ע"ה כולל רק הת"ח. אלא שדור המדבר כולו דור דעה ות"ח]. ושאר יחידים ששבים יש להם יכולת להשיב רק הנפשות התלוים בהם [ובאותו כח ששבים] כאותו תלמיד במנחות (מד.) שע"י תשובתו עורר גם כן הרהור תשובה באותה אשה שהיתה שייכת לו, שהרי נעשית אחר־כך אשתו. ומי שמחויב מיתה בחטאיו א"א לעוררו בתשובה עד שימסור נפשו למיתה גם כן, שזהו מדרגת תשובתו ואז יוכל לעורר בו תשובה, ולכך פנחס עצר המגפה [שהוא עונש המגיע לזנות אנדרלמוסיא. רק ששבו] על־ידי מסירת נפשו למיתה ועוררם ששבו, כמ"ש גבי מלחמת מדין. וכן בבר"ר (ס"פ סה) בעובדא דר"י בר"י איש צרידה, שרק כשהוליכוהו לצלב אז עורר בתשובה לבן אחותו. וכן משה ואהרן נפלו על פניהם בעת מחלוקת קרח, שראו שנגזר עליהם מיתה ומסרו נפשם למיתה, כמ"ש בזוהר. וכדי להעלותם בתשובה. ולא הועיל לפי שהם נחלקו עליו והפרידו עצמם מחבורם בנפשו, ולכך לא פעל התעוררותו בלבם, כי במדה שאדם מודד מודדין לו. ובדרך שרוצה לילך מוליכין אותו:
- ^ דתמוה, וכי בגלל שיחיד שב בתשובה יחשב דכל העולם שבו אף המה?