פתיחת התפריט הראשי

כשהקב"ה מרומם איזה דבר טוב בעולם - אז ממילא אותו דרגא בסט"א משתפל. וכן להיפך ‏כשרואה איזה דבר רע בתכלית השפלות, ידע כי אותו דבר בקדושה הוא בתכלית הרוממות. וכמ"ש ‏כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים. ונאמר וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות ‏צדיק. באותו דבר שזה נגדע זה נתרומם, ונא' אמלאה החרבה. ודרז"ל (מגילה ו.) קסרי וירושלים כו'. ‏פי' ששניהם במדריגה א' במלכות. וכל אומה יש לה כח מה, כמ"ש אופי' של אומה זו כו'. ולכך ירמי' ‏קונן על אבדן אומות עכו"ם, כמ"ש לבי למואב וגו'. וכמ"ש בבמ"ר (ר"פ בלק) והיינו שבאבדן אותה ‏אומה נתבטל אותו כח. (כמשנ"ת לעיל אות מ"ז עי"ש). ובכל דבר יש ג"כ טוב כידוע, ואז נתרומם ‏אותו כח הטוב. וכמו באבדן סדום שהיו אבירי לב הרחוקים מצדקה, נתבשר לידת יצחק שהי' ג"כ ‏גבור הלב כנודע. וכן באבדן מצרים הי' הכנה למ"ת כידוע מחכמת מצרים שהיתה מופלגת, ולכך ‏יחזקאל שנבואתו חכמה כמ"ש בברכות (נז:) יצפה לחכמה. אמר כמה פרשיות על חורבן מצרים, ‏שעי"ז תרוממנה קרנות חכמת האמת. וכן א' כמה פרשיות על צור שג"כ היתה מפוארת בחכמה ‏כנודע, רק צור היתה מופלגת בחכמות שכליות מפעולות בנ"א [צור לשון צייר וצר צורה. ומלא וי"ו ‏שהוא אות אמת, כמ"ש בזוהר (ריש ויקרא). לפי שנתעסקו בבנין ביהמ"ק והי' לפעולתם אחיזה בחיי ‏עולם. אבל צר חסר [לשון צר וצורר] במלכות רביעית הכתוב מדבר (כמ"ש בר"ר סו"פ סא). היינו ‏לפי שנא' בהם והידים ידי עשו. שג"כ כחם בפעולת ידם ונחסרה הוי"ו, ועי' בלק"ת מהאריז"ל שבכ"מ ‏שיחסר אות מהשם יורה על הטומאה] והוא דוגמת חכמת תושבע"פ [שאז היתה התחלתה, ולכך ‏אבדן צור הי' ביותר, כמ"ש ושכר לא הי' וגו'. שנאבד גם כל שללה, והיינו כפי תוקף הרוממות הראוי' ‏לתושבע"פ בהתחלתה. וקיבל נבוכדנצר שכר עבודתו מצור במצרים כי משם נצמח] וחכמת מצרים ‏הוא בכשפים שהוא למעלה מהטבע והשכל, דוגמת תורה שבכתב שהיו הם דוגמתם בזה לעומת ‏זה: ‏