פתיחת התפריט הראשי

בכל פעולת האדם המעשה הוא כמו גוף והמחשבה נשמה, וגוף בלא נשמה אינו כלום, לכך ‏מתעסק פטור ואינו כשוגג, דעכ"פ מתכוין למעשה משא"כ מתעסק שאין שום כונת המחשבה. רק ‏בחלבים ועריות שכן נהנה, ובהנאת אדם א"א שלא יתכוין בהעלם כל שהוא עכ"פ, שבטבע האדם ‏מרגיש בהנאתו אע"פ שאין יודע בעצמו שאינו זוכר. וידוע נשמה שנתת בי טהורה. ולכך "מחשבה ‏רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה" (קידושין מ, א). כי באמת כל מחשבות רעות הוא מרוח שטות שהוא ‏דמיון המתדמה לחכמה, כקוף בפני אדם כידוע, רק כשיוצא לפועל במעשה ובעשיי' שם הוא מקום ‏שליטת הרע וכח הדמיון. ובתשובה שלוקח כל המחשבות ומחזירן למקורן, ממילא נשארו הפעולות ‏גוף מת בלי חיות, ומ"מ צריך סיגופים לגוף נגד הגוף שיכלה מהר ואכמ"ל עוד. וכן במעשה המצות ‏דשם מחשבה טובה מצטרפת שהוא באמת. ומעשה בלא מחשבה הוא בעולם עשי', וע"ז נאמר אשרי ‏איש ירא וגו' (תהלים קיב, א). ואז"ל (ברכות ח, א) דוטוב לך לא כתיב כידוע, אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב שהוא ‏ביו"ד ע"ש המחשבה, כדפירש"י ע"פ אז ישיר. וירא ה' העובד במעשה רק אשריך בעוה"ז, אבל מ"מ ‏גם דבר זה בטובה חיים לעד, כי הש"י הבטיח ג"כ תחה"מ להשארת הגופים הטובים. לכך דבר זה ‏הוא שבח ואישור בכל העולמות, מה שזה מאושר בעוה"ז לצדיק ואע"פ ששם אינו כן, מ"מ כך מאושר ‏שם במעלה זו שבעוה"ז הוא צדיק. אבל הנהנה מיגיע כפיו הוא שאינו מתעסק כנ"ל, שכן נהנה ‏שההנאה הוא הרגשת המחשבה. ודבר זה כד"ש (קידושין מא, א) "לאדם טוב מטעימין לו מפרי מעשיו ‏כו'". והוא בא אחרי היגיע כפים במעשה, אח"כ מהנים אותו מלמעלה מעין עוה"ב, ואז זוכה לוטוב לך ‏גם בעוה"ב.