פתיחת התפריט הראשי

כל הפעולות והעבדות ניכרים רק בסוף, כמ"ש (שבת קנג.) איזהו בן עוה"ב, וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ כִּי תַאֲמִינוּ וְכִי תַשְׂמְאִילוּ (ישעיה ל, כא). וכל זמן שלא נגמר העסק הוא מכוסה ונעלם מעין הכל ואפי' מעין האדם, שאע"פ ‏שנדמה צדיק וכל העולם כולו א"ל צדיק אתה - הי' כו' (נדה ל:). וכן ג"כ להיפך כי כל דבר נידון ע"ש ‏סופו, ואם בסוף יאמר הש"י שלא הצליח ח"ו, אז כל מקודם נקרא שקר וכזב לשון הפסק, כמו יכזבו ‏מימיו. וכן להיפך בע"ת זדונות נעשו זכיות, וגם מקודם הצליח. ודבר זה יוצרן יודע גם בעת ‏ההתחלה, להכיר בכל מדה ומחשבה ומעשה טוב ורע איזה היא באמת מעבר לעבר, דהיינו שיצליח ‏בה עד הסוף וישלימה בטוב, ואיזה שקר ואינה רק לפי שעה ואח"כ ישתנה ולא יהי' כן. וע"ז אז"ל ‏‏(פסחים נד:) ז' דברים מכוסים מבנ"א כו'. וידוע מספר ז' הם כלל בנין העולם, וכל המדות הנמצאים ‏בבריאה ובאדם, וכולם מכוסים מבני אדם לענין המעמקים שבהם וסופם, ואכ"מ ביאור כולם. וידוע ‏מ"ש ז"ל מכוסים מבנ"א, היינו אף ממשה רבינו ע"ה הגדול שבבנ"א, [וכמשז"ל (ספרי דברים פס' יז) ‏בשמואל אל תביט אל מראהו, לפי שאמר אנכי הרואה] וא"כ א"צ לומר שנעלם מכל מלאכי מעלה ‏ועולמות עליונים. ולכך יוכל להיות אדם בעל מדרגה מן עולמות, כי גם שם נדמה שהוא טוב והסוף ‏עדיין אינו יודע. רק העצה מ"ש וקוי ה' המה יירשו ארץ, ונא' והחוסה בי ינחל ארץ. ואז"ל (ר"ה יב:) ‏נחלה אין לה הפסק. והיינו תפלה ורחמים שזה נקרא קיווי לה', כמ"ש קוה וגו' חזק וגו'. ולמדו רז"ל ‏‏(ברכות לב:) תפלה צריכה חיזוק. והיינו שאע"פ שעי"ז בא לנחלה, וא"כ דבר זה שתלוי בידיעת הש"י ‏כנ"ל איך שייך בחירה, לכך למדו דגם זה צריך השתדלות: ‏