פתיחת התפריט הראשי

כל זמן שאין האדם בשלימות, כל מה שמדמה לו, ידע שהוא ממש להפך. כענין האומרים לרע טוב וגו'. וכמו שאמרו (פסחים נ, א) עולם הפוך ראיתי. ששם במקום האמת הוא ממש להיפך מבעולם הזה, ומה שנדמה לו לטוב יוכל להיות שאין בו ממש וכן להיפך. רק מי שהאיר הש"י עיניו בדברי תורה. דכתיב בה אמת כמו שאמרו ז"ל (עבודה זרה ד, ב), על ידה יכול לבוא על אמת, כמו שאמרו (פסחים שם) "ואנן" (פירוש תלמידי חכמים) "היכי התם, כי היכי דאיתו אנן הכא וכו'", שהתורה מאירה בזה לאדם לעמוד על האמת.

ועל זה אמרו בסנהדרין (דף כו:) עצה שיש בה דבר ה' היא תקום, אבל בלאו הכי מחשבה מועלת לבטל, פירוש שיהיה הסוף ממש להיפך ממה שחשב. והסוף הוא גילוי האמת שיש באותו דבר, כי בהוה הכל אחד, ראק בסוף ניכר כמו שנאמר שפת אמת תיכון לעד, ואיתה בזהר (ח"ב קפח, ב) כוננת לא כתיב, אלא תכון.

ועל זה אמרו (ברכות נה, א) חלמא טבא חדוותיה מסתייה, בישא עציבותיה מסתייה. פירוש כל מעשה עולם הזה נקרא חלמא כמו שכתוב בשוב וגו' היינו כחולמים. ומכל מקום אמרו ז"ל (ברכות נז, ב) חלום אחד משישים בנבואה, וכן שבת אחד מששים בעולם הבא, שקצת טעם נרגש גם כן בעולם הזה. כענין אחד מששים שהוא התחלת הרגשת הטעם היותר מועט, כי אחד מששים ואחד אין טעם, והתחלתו אחד מששים. כי המעשים הם רושמים מועטים לאמיתות הנקודה שבלב הנעלם.

ועל זה אמרו ז"ל (ברכות נה, ב) החלומות הולכין אחר הפה, היינו בדברי תורה, שע"י דבר תורה יכול לברר כל מעשים שעשה יהיה לטוב, ואעפ"י שיהיו איך שהיו על ידי הפה הוא נעשה טוב, שהש"י מאיר עיניו בזה ואז נקבע החלום לאמת כנ"ל. דתורה היא אמת, ומי שדבוק בתורה הרי דבוק בחיי עולם האמיתי , ממילא כל המעשים שלו על כרחך כן, כי במקום שהוא האדם שם כולו.