כאשר האדם מצליח והשעה משחקת לו - הוא מפני שבאותה שעה מחזיקין אותו לצדיק בכל ‏העולמות, שהרי אמרו (ברכות ז:) ולא עוד אלא שזוכה בדין[1]. והיינו שלמעלה, כמ"ש מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ. ‏ושם א"א לזכות אלא על־ידי מצות ומעש"ט, כמ"ש בשבת (לב.[2]). וע"כ שזוכה שיש לו מצות ומעש"ט, ‏והש"י מזמין לידו איזה מצוה שעבורה מגיע לו זה. וכאשר השם יתברך מסתיר אורו למעלה כרגע - נדמה ‏בכל העולמות שזה צדיק גמור. ולכן א' בתנא דבי אליהו (סדר אליהו רבה סו"פ כ) שכרו של אשור שיצא ממנו סנחריב[3]. ‏והרי כבר הי' אשור אז בעולם האמת! ומה שכר הוא לו טובת עוה"ז שהיה לסנחריב, שידע שם שזה ‏הבל ושיקרא. רק כי באמת כאשר הצליח סנחריב היה אז כך בכל העולמות, ועד מקום מדרגת אשור ‏במקום שהוא למעלה, כי הוא זכאי וישראל שבאותו דור רשעים. והם בכבשי דרחמנא איך מדת ‏משפטיו, אבל עכ"פ הי' כך, כי לולי כן א"א שהי' נעשה בעולם כן. ונתעלה אשור לפי אותה שעה גם ‏בעולם האמת שהוא בו. וע"ז אמרו (ברכות שם) אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה (תהלים לז, א). להיות כמוהם. ומאין יבוא זה? ‏אבל היינו שיחשוב שבאמת הוא כן, ולא דבר בעכו"ם שכבר ידוע לכל בנ"י כי הוא רק לפי שעה, רק ‏שבישראל עצמם יש כן, כמו דואג בעת הצלחתו הי' מוחזק בבנ"י לצדיק גמור, וגם בעניני עבדות ה' ‏הי' מצליח בידו, כדי שיהי' המשפט להטיב לו. וצריך לזה מבינות גדולה איזה דבר הוא רק לפי שעה ‏ואח"כ יתגלה למפרע שלא הי' כן כלל, [ואדרבא כל המצות הם היפך, ע"ד בעלי תשובה מהפכים כו' וכן ‏רשעים מהפכים מדה"ר כו'. וכמ"ש וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת (משלי יד, לד). עי' בפ"ק דב"ב (י:)[4] דלפי שעה חטאת לישראל ‏אבל באמת להם] ואע"פ שמצליח גם בתורה ומצות לפי מראה עיני האדם: ‏

  1. ^ והאמר ר' יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו, שנאמר יחילו דרכיו בכל עת (תהלים י, ה). ולא עוד אלא שזוכה בדין, שנאמר מרום משפטיך מנגדו.
  2. ^ עלה למטה ונפל יהי דומה בעיניו כמו שהעלוהו לגרדום לידון, שכל העולה לגרדום לידון אם יש לו פרקליטין גדולים ניצול ואם לאו אינו ניצול, ואלו הן פרקליטין של אדם תשובה ומעשים טובים.
  3. ^ ולא גלגל הקב"ה והביא סנחריב לעולם, אלא בשכרו של אשור שהיה איש כשר ובו היה עצתו של אברהם אבינו
  4. ^ תניא אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, בני מהו שאמר הכתוב צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת (משלי יד, לד). נענה רבי אליעזר ואמר צדקה תרומם גוי אלו ישראל, דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (שמואל ב ז, כג). וחסד לאומים חטאת - כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן, שאינם עושין אלא להתגדל בו, כמו שנאמר די להוון מהקרבין ניחוחין לאלהה שמיא ומצליין לחיי מלכא ובנוהי (עזרא ו, י). ודעביד הכי לאו צדקה גמורה היא? והתניא האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור. לא קשיא כאן בישראל כאן בעובד כוכבים. נענה רבי יהושע ואמר צדקה תרומם גוי אלו ישראל, דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד. וחסד לאומים חטאת - כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא כדי שתמשך מלכותן, שנאמר להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרוק ועויתך במיחן עניין הן תהוי ארכא לשלותיך וגו' (דניאל ד, כד). נענה רבן גמליאל ואמר צדקה תרומם גוי אלו ישראל, דכתיב ומי כעמך ישראל וגו'. וחסד לאומים חטאת - כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא להתיהר בו, וכל המתיהר נופל בגיהנם, שנאמר זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון (משלי כא, כד). ואין עברה אלא גיהנם, שנאמר יום עברה היום ההוא (צפניה א, טו). אמר רבן גמליאל עדיין אנו צריכין למודעי, רבי אליעזר המודעי אומר צדקה תרומם גוי אלו ישראל, דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד. וחסד לאומים חטאת - כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא לחרף אותנו בו, שנאמר ויבא ויעש ה' כאשר דבר כי חטאתם לה' ולא שמעתם בקולו והיה לכם הדבר הזה (ירמיה מ, ג). נענה רבי נחוניא בן הקנה ואמר צדקה תרומם גוי וחסד לישראל ולאומים חטאת, אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, לפי שהוא נותן צדקה וחסד לישראל ולעכו"ם חטאת, מכלל דהוא נמי אמר, מאי היא דתניא אמר להם רבן יוחנן בן זכאי כשם שהחטאת מכפרת על ישראל כך צדקה מכפרת על אומות העולם.