צדקת הצדיק/קיג
[קיג] פרי צדיק הוא עץ־חיים, וכמ"ש בב"מ (פה.) גבי ברי' דר"א בר"ש אף שהיה נראה לא כן. דבוודאי הצדיק מוליד נפשות יקרות [וע"ח היינו תורה שהוא א' עם הנפשות] ועד"ז גם כן מ"ש האריז"ל ברוחין ושדין ולילין שהוליד אדם הראשון, היו דור שעבוד מצרים. וכן י' טפין שיצאו מיוסף הם י' הרוגי מלוכה. רק שצריך לזה לוקח נפשות חכם, דבחכמה אתברירו ולוקחם מן הרע. ולפעמים הוא על־ידי איזה תלמיד־חכם בדור, כנ"ל מפרק הפועלים בבנו של ר"א בר"ש. ולפעמים הוא על־ידי הקב"ה בעצמו שנקרא גם כן לוקח נפשות במשפט בברכת המזון לאבל. ועל־ידי מיתת האב שנקרא ה' יתברך לוקח נפשות הוא גם כן לוק"נ נפש בנו [וכן נפשות העשוקות, ר"ל] ועושה ממנה עץ־חיים, [ולפעמים הוא על אותו דרך דבגמרא שם דקרי ליה רבי, ונותן בלב בני־אדם להסמיכו ברבי ולהגדילו, ועל־ידי־זה מתגדל אחר־כך באמת. ואז גם "רבי" שקרו לו אז ודאי לא לשוא היה, כי כשנתגלה האמת אז נראה כי גם תחלה היה כן, רק שהיה בהעלם, כי מאריה בישא גיריא טבא לא נפיק. ותדע דא' שם לא שזה גדול מזה כו'. ואף־על־פי שהיה רועה זונות תחלה, מכל מקום לא תזכרנה ראשונות (ע"פ ישעיה סה יז), רק היה גם בתחלתו טוב וגדול כמו בסוף, ועל כן נזכר זה בגמרא: