ובעקבי משיח מתגבר מאד עון זה, וכמ"ש בספר ראשית חכמה, כי כמעט אין אדם בדורו שניצול, כי כל הנפשות שיצאו עד אברהם אבינו ע"ה נוטעו בזרעו אחר־כך, כמו שאמרו ז"ל (יבמות סג.) על פסוק "ונברכו בך כל גויי הארץ", לשון הברכה [וזה נאמר לטעם על ההודעה מסדום שגם הם נברכו בו והיו צריכים הכנה יתירה לשיתוקנו, כמ"ש האריז"ל שהם היו יוצאי מצרים. ונודע דרשת רז"ל (ויק"ר פ' כג) ע"פ גוי מקרב גוי. וגם ידוע שגלות מצרים היה בעבור אברהם, לכך הוא התפלל עליהם ועל־ידי־זה נתקנו בעתיד], ולכך נקרא "אב המון גוים" – אב ממש לכל הגוים. והיינו: כי ב' אלפים הוא סבוב שלם בבריאה, כמ"ש ב־ב' נברא העולם. וכמ"ש במק"א על מאמר רז"ל דתורה קדמה ב' אלפים שנה לעולם. ולכך אמרו ז"ל (סנהדרין לז.): ב' אלפים תוהו כו'. שבכל חלק היו כל הנפשות הראויות לצאת. דתוהו עד אברהם אבינו ע"ה. ודתורה בזרעו עד משיח שיכלו כל הנשמות שבגוף, כמ"ש יבמות (סב.). ויהיה פעם ג' בתכלית השלימות בדורו של משיח המתחיל בב' אלפים השלישים. והנה ג' דורות שקדמו לאברהם אע"ה, מנו בפרק חלק שאין להם חלק לעוה"ב, והיינו לתוקף הרע שנתגבר עליהם, וזה לעומת זה כאשר יתוקנו הם גם כן בתוקף גדול. וסדום הם דור יציאת מצרים, כנ"ל; ודור הפלגה הם דור עולי גולה גם כן מארץ שנער, ואמרו ז"ל (ברכות ד.) שהיו גם כן ראוים לנס כביאה ראשונה; ודור המבול הם דור משיח בעלי ביאה שלישית, ולכך מתגבר עון דדור המבול ביותר. [וג' אלו הם גם כן נגד כלל ג' סדרי ב' אלפים הנז', ואכמ"ל]: