צדקת הצדיק/קח
[קח] הוצאת זרע לבטלה – אמרינן בזוהר נח (סב א) דאין מועיל תשובה. והיינו: כי טיפי זרע נמשך מהמוח, ופגם בטיפי מוחו;
והתשובה הוא בלב, כמ"ש: "ולבבו יבין ושב" (ישעיה ו י). ולכך אי אפשר לתקן על ידה החכמה שהוא למעלה ממנה. רק צריך תורה שהוא נובלות חכמה שלמעלה, כמ"ש בבר"ר (פר' יז). והיא גם כן במוח [ונקרא יש כנודע בגימ' קרי. וכמ"ש במק"א בזה] לב נשבר להיות ממש כאין שהוא בכתר כנוד שלמעלה עוד וזה מועיל, וכמ"ש (תהילים לד יז): "פני ה' בעושי רע". הוא עון זה שנקרא כן להכרית מארץ וגו'. כמ"ש "ועמך כולם" וגו', שירושת הארץ הוא רק לצדיק דהיינו שומר הברית, וא' צעקו וגו' תפלה הוא עצה נגד להכרית מארץ [שהתפלה שרשה במלכות שהיא ארץ העליונה. ופגמו הגיע לה, כענין ה' צלך ממש, דוגמת הצל עושה מה שהוא עושה אם לטוב אם להיפך ח"ו] אבל להיות קרוב לה' – העצה: שבירות לב, "ואת דכאי רוח" וגו'. וכן נאמר במזמור "כאשר בא אל בת שבע", שנתקן על קלקול הברית [שהוא בתולדה, כמ"ש: כי יצר וגו' מנעוריו. לכך ביקש לב טהור ברא. ובריאה הוא חדשה, עתה תצמח יש מאין] "כי לא תחפוץ זבח" וגו' [היינו תשובה, כענין "כל הזובח יצרו ומתודה" כו' (סנהדרין מג רע"ב)] "זבחי אלהים, רוח" וגו':