פתיחת התפריט הראשי

[קח] הוז"ל א' בזוהר נח (סב א) דאין מועיל תשובה. והיינו כי טיפי זרע נמשך מהמוח ופגם בטיפי ‏מוחו. והתשובה הוא בלב, כמ"ש ולבבו יבין ושב. ולכך א"א לתקן על ידה החכמה שהוא למעלה ‏ממנה. רק צריך תורה שהוא נובלות חכמה שלמעלה, כמ"ש בבר"ר (פר' יז). והיא ג"כ במוח [ונקרא ‏יש כנודע בגימ' קרי. וכמ"ש במק"א בזה] לב נשבר להיות ממש כאין שהוא בכתר כנוד שלמעלה עוד ‏וזה מועיל, וכמ"ש פני ה' בעושי רע. הוא עון זה שנקרא כן להכרית מארץ וגו'. כמ"ש ועמך כולם וגו'. ‏שירושת הארץ הוא רק לצדיק דהיינו שומר הברית, וא' צעקו וגו' תפלה הוא עצה נגד להכרית מארץ ‏‏[שהתפלה שרשה במלכות שהיא ארץ העליונה. ופגמו הגיע לה, כענין ה' צלך ממש, דוגמת הצל ‏עושה מה שהוא עושה אם לטוב אם להיפך ח"ו] אבל להיות קרוב לה', העצה שבירות לב, ואת דכאי ‏רוח וגו'. וכן נא' במזמור כאשר בא אל בת שבע, שנתקן על קלקול הברית [שהוא בתולדה, כמ"ש כי ‏יצר וגו' מנעוריו. לכך ביקש לב טהור ברא. ובריאה הוא חדשה, עתה תצמח יש מאין] כי לא תחפוץ ‏זבח וגו' [היינו תשובה, כענין כל הזובח יצרו ומתודה כו' (סנהדרין מג רע"ב) ] זבחי אלהים רוח וגו':