צדקת הצדיק/קד
בכל אדם יש פסולת בתולדה מעטיו של נחש, ערבוביא דטוב ורע, ומזה הוא מקרה לילה,שעל זה אמרינן (תהילים צא י): "לא תאונה אליך רעה", ואמרו ז"ל בסנהדרין (קג.): חלומות רעים והרהורים רעים, היינו כמשז"ל (ע"ז כ:) על פסוק "ונשמרתם מכל דבר רע", שלא כו'; וזה נקרא "חלומות רעים", דמוציא זרע לבטלה נקרא "רע", כמ"ש בנדה (יג:). ואחר־כך א' ונגע וגו'. ודרשו שם שלא יהיה בן או תלמיד כו', שמי שלא יאונה כו' צריך רחמים בזה שלא יצא הפסולת בדרך זה, וא' ברכות (יז:): ולא כאלישע שיצא ממנו כו'. והיינו כי אלישע לא ראה קרי מימיו כדאיתא שם (י:). ועל כן ברכו אביו שבזה אין מטתו שלימה, אבל יעקב אע"ה מטתו שלימה ולא ראה קרי כמשז"ל על פסוק "ראשית אוני" (בב"ר). אבל נקיונו היה על־ידי גלות ויסורים, ועל זה אמר: "מלאכיו יצוה" וגו', והסיום: "כי ידע שמי" – היינו דברי־תוןרה שנקרא "שם ה'" בפרק מי שמתו (כא.) יליף ברכת התורה לפניה מקרא דשם ה', עיין שם, כי כולה שמותיו של הקב"ה, שזהו העצה לגלות ויסורין – הוי גולה למקום תורה, והתורה נקרא "מוסר השכל", שהמצות גם כן נקרא עול בברכות (יז.) דוגמת יסורין, עיין שם, וכן יעקב אע"ה אבינו עליו השלום זכה ונקרא שמו ישראל, כמ"ש בסוף פרק אלו מציאות, דשם יעקב שורש לע"ה ושם ישראל לת"ח: