פתיחת התפריט הראשי

‏[צד] פעמים משיג האדם הארה ועי"ז מגיע ליראה - והוא פנים של זעם, וכשמגיע על ידו לאהבה - הוא ‏פנים של רצון, וע"י היראה שיש לו הוא מתקן הזעם שבפנים ומתהפך לרצון ובא אח"כ לאהבה. אבל ‏אם מדחה אז מפניו ע"י הוללות ומחשבות אחרות אז אין נתקן ח"ו, ואז הוא וְנָתַתִּי פָנַי בָּאִישׁ הַהוּא ‏וגו' (יחזקאל יד, ח). ר"ל. ובכל מקום "פָנַי" הוא פתיחות אורו. כי לעולם הקב"ה פותח שער לתשובה, ובשעת מיתתו ‏אדם רואה שכינה, זה נקרא פנים של זעם, כי לעולם פנים הוא הארה כאשר מגיע לאדם, כי כשהש"י ‏נותן פניו בו ומסתכל אליו, הרי בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר (תהלים לו, י). וא' פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ (שמות לג, יד). כי יראה איננה נייחא ‏כנודע: ‏