‏[פד] פעמים יש נספה בלא משפט, היינו עד"ש על דרך שנאמר: "יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ" (קהלת ז, טו) – על־ידי צדקותו, כמו הבל שהרגו קין ‏בשביל שקבל ה' מנחתו, ובודאי הי' הריגה זו ממשפט ה' יתברך. והיינו: כי לא רצה ה' יתברך שיהיה בעולם ‏נברא מזיק לנברא אחר, וכך עשה אותו חסיד בתענית (כד.)[1] שבקש על בתו שתשוב לעפרה שלא ‏יכשלו בה בני־אדם. וכך בקשה אותה בתולה דסוטה (כב.)[2], שלא יכשלו בה בני־אדם, כמ"ש (שבת קמט:): כל ‏שחבירו נענש על־ידי כו'[3]. וזהו שבקש ר"א (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ב. ושם הגירסה: קנאתינו על לב אדם, עיין שם[4]): "ולא תעלה קנאת אדם עלי", שגם זה מזיק לו שעל־ידי צדקותו מתקנאים בו, ונענש חבירו על־ידו אז גם הוא ‏נענש;

ומכל מקום, הכל במשפט, כי מסתמא היה במעמקי־הלב איזה נגיעה להתפארות נגד חבירו בצדקתו, ‏ו"הנסתרות לה' אלקינו" (דברים כ"ט, כ"ח). אבל ב"נגלות" הוא שלא במשפט. כי יש נסתרות שנסתר גם לאדם עצמו, רק ‏ה' יתברך יודע, ואין לזה שום עצה רק תפלה ורחמים, כי מי שנקי באמת אז ה' יתברך שומרו ולא יאונה לו כל ‏און, שאין אחר נכשל על ידו [ולכך תפלת רבי נחוניא בן הקנה כשנכנס לתורה (משנה ברכות ד, ב), דשם הוא ביותר, כנודע דמשה רבינו ע"ה ‏תיקון הבל, ועל־ידי־זה נתקן, ואכ"מ]: ‏

  1. ^ ברתיה מאי היא? הויא ליה ברתא בעלת יופי, יומא חד חזיא לההוא גברא דהויא כריא בהוצא וקא חזי לה, אמר לו מאי האי? אמר ליה רבי אם ללוקחה לא זכיתי לראותה לא אזכה! אמר לה בתי קא מצערת להו לברייתא, שובי לעפריך ואל יכשלו ביך בני אדם.
  2. ^ יראת חטא מבתולה, דר' יוחנן שמעה לההיא בתולה דנפלה אאפה וקאמרה רבש"ע בראת גן עדן ובראת גיהנם, בראת צדיקים ובראת רשעים, יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני אדם.
  3. ^ וא"ר יעקב בריה דבת יעקב כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה.
  4. ^ ר"א היה מתפלל שלש תפילות, לאחר תפילתו מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שלא תעלה שנאתינו על לב אדם ולא שנאת אדם תעלה על לבינו, ולא תעלה קנאתינו על לב אדם ולא קנאת אדם תעלה על לבינו, ותהא תורתך מלאכתנו כל ימי חיינו ויהיו דברינו תחנונים לפניך.