פתיחת התפריט הראשי

[עח] פעמים גם בנים רשעים אפשר שיהי' נצמח איזה טובה לאב. כענין אברהם שיצא ממנו ישמעאל ‏ובני קטורה שיצא הפסולת על ידיהם. אלא שבזה צריך שיזכה האב שיופקע תורת זרעו מהם, כמ"ש ‏באברהם כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע (בראשית כא, יב). וכמ"ש בי' השבטים ספ"ק ד(יבמות יז, א) "לא זזו משם עד שעשאום כגוים ‏גמורים". וידוע ד' רמב"ן ע"פ שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ (דברים כט, יז). ע"ש[1]. וע"ז א' לחזקיה פ"ק דברכות (י.) בהדי כבשי ‏דרחמנא למ"ל. והרי מנשה מאותן שאין להם חלק לעוה"ב, ומ"מ הי' נאבד ח"ו משיח ב"ד וכל ‏השלשלת הקדושה מן העולם אלו לא נולד. ומצינו וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ (שמות יב, כז). בפ' בא. ופירש"י "שמחו על ‏בשורת הבנים". והרי שם הוא בשאלת מה העבודה הזאת לכם, שהוא שאלת בן רשע כדאי' בהגדה, ‏ואף אתה הקהה כו'. ואפ"ה שמחו על בשורת לידתו. ומיהו במדרש (תנחומא תרומה ט) מפורש ‏להיפך ע"ש[2]. דתפלת שהמע"ה שאם יבקש בן והוא יהיה רשע לא יתן לו הש"י: ‏

  1. ^ לרמוז כי משורש מתוק לא יצא מר, וכל אשר לבבו שלם עם ה' הנכבד ולא הרהר כלל בעבודה זרה לא יוליד מודה בה.
  2. ^ אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אִלּוּ הָיוּ הָאֻמּוֹת יוֹדְעִים מֶה הָיָה הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּקְדָּשׁ יָפִים לָהֶם, בְּאָהֳלִיּוֹת וְקִסְטָרִיּוֹת הָיוּ מַקִּיפִין אוֹתָן לְשָׁמְרָן. לָמָּה? שֶׁעַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הָיָה הַדִּבּוּר יוֹצֵא וְנִכְנָס לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶם שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְהֵן נִתְרָזִין. מִנַּיִן? שֶׁכָּךְ כְּתִיב: כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי (דברים ה, כג). אַתָּה הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ וְחָיִיתָ, אֲבָל הָאֻמּוֹת שׁוֹמְעִים וְנִתְרָזִים בְּתוֹךְ אָהֳלֵיהֶם וּמֵתִים. וְלֹא תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, אֶלָּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה יָפֶה לָהֶם. מִנַּיִן? שֶׁכֵּן שְׁלֹמֹה הָיָה סוֹדֵר בִּתְפִלָּתוֹ וְאוֹמֵר (מלכים א ח, מא): וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי יִשְׁמְעוּן אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה, אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי, לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָדַעַת כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. (מלכים א ח, מא-מג). אֲבָל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה, וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם (מלכים א ח, לט). אִם הוּא תּוֹבֵעַ בָּנִים, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיוּ מַכְעִיסִין לְפָנֶיךָ, אַל תִּתֶּן לוֹ. וְכֵן אִם תָּבַע נְכָסִים וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד לְבַעֵט בָּהֶן, אַל תִּתֶּן לוֹ. אֲבָל נָכְרִי, וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי, לְמַעַן יֵדְעוּן וְגוֹ'. אֲבָל יִשְׂרָאֵל מַכִּירִין שִׁמְךָ וּכְבוֹדְךָ, וְאַתָּה צוֹפֶה מֵרֹאשׁ מַה יִּהְיֶה בַּסּוֹף.