צדקת הצדיק/נא
כל השתדלות האדם בשבירת היצר בתאות נקרא "חן" ו"יופי" לבד, שהוא שקר והבל שאינו קיום לעד, כי היצר מתגבר בכל יום[1], ואולי מחר לא ינצחנו.
רק העיקר לבקש מה' יתברך שיהיה בעזרו, שזהו מבטח נאמן כי גואלו חי.
וז"ש (סנהדרין כ, א): "שקר החן" – זה יוסף. [אינו יופי גמור, כמשאז"ל (סוטה לו:) שיצאו טפין, לכן נקרא "שקר"], "והבל היופי" – זה בועז שא' שם גם כן שנתקשה והיה לו תאוה ויצר רק התאמץ נגדו, ולכך היה רק שעה א', אבל "אשה" וגו' – זה פלטי, שהיה הלוך ובכה על מצוה דאזלה מיניה, מה שאין כן יוסף ובועז – ודאי היו רוצים יותר שלא יהיו באותו נסיון, כי הוא נקרא "פלטיאל" – שפלטו כו', זכה לסייעתא דשמיא, ולא מהשתדלותו:
- ^ (סוכה נב.): אמר רבי יצחק יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, שנאמר רק רע כל היום (בראשית ו, ה). אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו (תהלים לז, לב). ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו, שנאמר ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו (תהלים לז, לג).