פר אחד/יא
פרק י"א
עריכהובלילה הם נצמחין מאליהן כאלו לא נגע בהם שנאמר כי בול הרים ישאו לו. מזה תוכיח דהגדיל ה' לעשות עם הבהמה יותר מהאדם דלחדשיו יבכר והכא בכל לילה, והוא ככרם דנח דרך נס היה בפעם אחת וכדלקמן פכ"ג, וזה רמז קרא לומר מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם להוציא לחם מן הארץ, דהקדים חציר לבהמה דהוא יותר נס ממה שעושה לאדם, אלא דבקרני ראם הוא יותר נס דגדל עשבים על שפתיה כמו שהביא בספר מדבר קדמות ובספר והוכיח אברהם ריש פרק ו' מה רבו מעשיך ה'.
השיבה התורה ואמרה וכו' ויבא לידי חטא ואין אתה מאריך אפיך. הנה בזוה"ק [שמיני לה ב] איתא כן דנתייעץ עם התורה ועוד איתא עם התשובה ע"ש. ומ"ש העולם שלך. כיונו לומר כמו שאמרו יאבד עולמו ותמיד חס על מעשה ידיו. ומאי דנקט ראוי לו שלא בא לעולם. ולא אמר שלא יבא, הוא ע"ד נח לו שלא נברא, דאחר שבא לזה העולם הוא אומר יאבד יום אולד בו כמ"ש איוב. ועיין בספר ולא עוד אלא דרכים אחרים.
וי"ב שעות היה היום. זה יורה יותר דבתשרי נברא העולם דבחדש הזה הוא כך אך בניסן רחוק שיהיה י"ב שעות היום, ור"א גופיה הוא האומר כך בר"ה ד"ח ע"א וב"ר.
ומ"ש שנאמר ויקם מלך חדש על מצרים. לא יכולתי לפתור מהו הכונה בזה, דהא זיל לסיפיה דקרא אשר לא ידע את יוסף. ותו דזה היה כשהתחיל השעבוד אחר שמת יוסף. ועוד מהיכן שמעינן דהיה מלך מ' שנה מלבד המ' שהיה משנה למלך, הרי כל מלך מצרים היה נקרא פרעה ומסתמא המלכות היה ירושה לבניו אחריו, דכך הוא בנימוסיהן גם כן. ומי כהחכם יודע לפרש אמיתות כונת המאמר דאנחנו לא נדע כעת.
ומ"ש דאחשורוש מלך בחצי של עולם. זה לא אתי עם ההיא דמגילה. ועיין בספר לב דוד בענין נס של פורים לערי אפריקה וכיוצא.
ומ"ש בנבוכדנצר דעל העופות משל. יש להבין מאי רבותיה דנ"ן אחר דשלמה וידבר עליהם, והשמיר יוכיח וגם רכב על הנשר הגדול ונמצא דשלט עליהם. ולזה י"ל דשלמה בחכמתו אהני ליה להשתמש בהם שמושא רבה, אך שליטה כולי האי שלא יפתח פיו העוף מבלי רשותו לא זכה כי אם נבוכדנצר, ולכך היה השפלתו להיות עם חיות ברא וז' עידנין יחלפון עלוהי מן הקצה אל הקצה. ועי' מ"ש בספר ולא עוד אלא ודוק. ושם כתב בט' העופות דמכירין בצרי עין ונבוכדנצר היה צר עין דהטמין ממונו בשביל שלא יקח אותו אויל מרודך יע"ש, וההיא היה סיבה ועילא על המלכות ויותר ניכר צרות עין שלו כשראה בהיכלו עניים ופסק מלתת.