פר אחד/יב
פרק י"ב עריכה
ומאיזה מקום לקחו ממקום בית המקדש. עיין מ"ש הרב נחלת בנימין במצוה קמ"ז בטעם הקרבנות דהאדם נברא ממקום המזבח. ועוד תמצא בספר לקט יוסף ערך פו"ר על מה שנברא האדם ממקום המזבח, דאשר חטא מן הקדש ישלם וחמישיתו יוסף עליו, ולכך ב' זכרים וב' נקבות, והאדם ואשתו גוף אחד הרי חמישיתו. ועיין בספר ברך את אברהם סדר משפטים דרוש ב'. אלא דבפרק הקודם אמרו דמד' פינות קיבץ עפרו, ועיין בסנהדרין ולמוה"ר ולא עוד אלא דע"ה ע"א.
לעובדה ולשומרה. מ"ש מוה"ר ולא עוד אלא הכרח לדרשה דבלא"ה את להט החרב המתהפכת, דבריו נפלאו ממני, דזה אחר שחטא כמפורש בכתוב כדי שלא יכנס כפי' רש"י בחומש שם, אך מקודם לא היה להט החרב. ומר ניהו שם תוך כדי דיבור מקשה דקודם החטא מה היה צריך לתורה דהו"ל כמלאכי השרת ואיך כתב דהיה להט החרב קודם החטא וצ"ע. ועיין לבני חכם [יצחק] הי"ו בספר אבות הראש בשני ד"ג ע"ג
מה עשה הקדוש ברוך הוא ברא שנת חיים ואדם שוכב וישן והוא מזונו ורפואתו וחיים לו ומנוחה לו שנאמר ישנתי אז ינוח לי. עיין בחידושי על הזוה"ק סדר תרומה דעק"ד ע"ב מה שכתבתי שם והוא ביסוד מאמר זה ע"ש. (וזה נשמט מלהביאו בספר וישכם אברהם סימן ק"ט ובא שם בקצרה מדבר אל הידוע כי האי שביעה לחוד משביעו רעב תקון כרת בתענית הסיגוף גדול, עיין נפש חיים מערכת תיו אות ט"ז). אלא דזה לא יכון עם מאמרם על פסוק דאדם ביקר בל ילין. ואפשר דהארץ שדברה כן הוא אחר חטא אדם הראשון דתשש כחה, ואין הכי נמי אם לא היה אוכל מעץ הדעת היתה לה כח לזון כל כ"ד שעות בלי שינה, וברור. ועיין בחי' על המד"ר סדר בראשית פי"ט.
ומרקדים בנקבות שנאמר מלאכת תופיך ונקביך היו בך. לפי מה שהבאתי בקונטרסי זכירה לחיים ח"ב בזכרונות (דקכ"ז ע"ב) דיש במלאכים זכרים ונקבות אתי שפיר קרא דמביא ולא בכף הדמיון. ועיין להרב המפרש בתנחומא סדר במדבר מ"ש בזה ודוק.
עשה לו עשר חופות בגן עדן. ונראה דהמקום גורם נמי לפי כבוד המקום ושהוא על יד הקדוש ברוך הוא עלית על כולנה הם עשר, אלא דלצדיקים גמורים בגן עדן איתא בב"ב דע"ה [ע"א] דעושה להם ז' חופות מדכתיב כי על כל כבוד חופה וכו' יע"ש. וצ"ל דלזה דייק הכא לומר ולחלוק כבוד לאדם הראשון עשה הקדוש ברוך הוא עשר חופות, דזהוא כבודו על כי הוא יציר כפיו, אף על גב דלצדיקים בגן עדן ז' חופות, הנה היינו רביתיה דאדם הראשון דפליג ליה יקריה. וראיתי למוה"ר ולא עוד אלא בפרק זה שהקשה דאיך היה בדעתו שהיה אדם הראשון לבד הרי אמרו דמעיקרא בשביל ישראל היה העולם ועתה נמי בשביל אברהם בשביל משה ונמלך בנשמות הצדיקים יע"ש. ולי הפעוט נראה דהתירוץ פשוט כחקירת הרב נחלת בנימין ויתר מפרשים ומני"ר בספריו היקרים דאיך כל הנבראים לא נבראו כאדם הראשון מפרי האדמה, ורבו התירוצים, ואם כן היו ישראל והיה אברהם ומשה והצדיקים כמו אדם הראשון רבבה כצמח השדה. ועוד אופן אחר כמ"ש מני"ר שם דף ע"ו ע"ג בהולדת נשמות הצדיקים ניצוצות יע"ש, ועוד לו פכ"א דפ"ב בזה ודוק: