פתיחת התפריט הראשי

ר' שמעון בן יוחאי אומ' רצה הב"ה להכרית ולהשמיד את כל זרע עמלק ושאול והעם שמעו ולא חסו על אדם אלא על אגג שנ' ויחמול שאול והעם שמע שמואל ויצא לקראתם ואמ' להם חמלתם בעמלק והבאתם שריד ממנו ומיטב הצאן והבקר אמרו הצאן והבקר לעשות בו זבחים לאלהיך אמ' להם אין חפץ למקום בעולות וזבחים כי אם לשמוע בקולו ולעשות רצונו שנ' ויאמר שאול החפץ לה' בעולות הנה שמוע מזבח טוב ר' פנחס אומ' צפה הב"ה שעתיד לעמוד מאגג איש צר ואויב גדול ליהודים ואי זה הוא זה המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים ומזרע שאול גואל ונוקם לישראל ואי זה הוא זה מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני ושם עמד שמואל לפני הב"ה מתפלל ואומ' רבון כל העולמים אל תשכח חטאת עשו שעשה לאביו שלקח נשים נכריות מזבחות ומקטרות לע"ז למרר שני חיי אבותיו שנ' ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה זכור חטאתו על בניו ועל בני בניו עד סוף כל הדורות שנ' יזכר עון אבותיו אל ה' וחטאת אמו אל תמח ושמע שאול את קול אגג לוחש בפיו ואומ' אפשר סר ממני מר המות שנ' אכן סר מר המות אמ' לו שמואל כשם ששכלה חרב עמלק זקניך את בחורי ישראל מאחורי הענן וישבו נשיהם שכולות ואלמנות וכתפלת אסתר ונערותיה נהרגו כל בני עמלק וישבו נשיהם שכולות ואלמנות שנ' ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך וכו' תפלת שמואל שכרה את חילם של בני אגג מעל ישראל שנ' וישסף שמואל את אגגי אמ' הב"ה עשה שליחותי בגבוהים הוא שולח עליהם דברים נמוכים להודיעם שאין כח גבורתם מאומה טיטוס הרשע נכנס לבית קדשי הקדשים ואמ' אין צר ואויב יכול לעמוד לפני מה עשה הב"ה שלח יתוש אחד ונכנס בחוטמו והיה מהלך ואוכל עד שהגיע למוחו ונעשה אותו יתוש כמין גוזל בן יונה משקל שני ליטרי' להודיעו שאין כח גבורתו מאומה וישראל כשהיו מהלכים בבית קדשי הקדשים היו אומרים אין צר ואויב יכול לעמוד בפנינו מה עשה הב"ה שלח עליהם איש גבהו כברהמים נבוכד נצר שמו כברהמים להודיעו כי לא בכח יגבר איש ר' חכינאי אומ' לא נתן הב"ה קצבה למלכיות אלא לשעבוד מצרים ולמלכות בבל לשעבוד מצרים מניין שנ' ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה ועשה הב"ה ברוב רחמיו וחסדיו וקצר חציים מאתים ועשר שנים מלכות בבל מניין שנ' לפי מלאת לבבל שבעים שנה ר' אבהו אומ' ארבעים וחמש שנים מלך נבוכד נצר תדע לך שהוא כן בשעה שמלך ועלה לירושלם וכבש את יהויקים ואחד עשרה שנה מלך על מלכות צדקיהו הרי תשע עשרה שנה עד שלא חרב בית המקדש ומשחרב בית (המקדש) ששה ועשרים תדע לך שהוא כן בא וראה מגלות יהויכין עד שמלך אויל מרודך בנו שלשים ושבע שנה שנ' ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים ושבע לחדש נשא אויל מרודך מלך בבל בשנת מלכותו את ראש יהויכין מלך יהודה ויוצא אותו מבית הכלא ר' יונתן אומ' סוף מלכי מדי ופרס היה ארתחששתא מלך בבל ושנים ושלשים שנה מלך שנ' ובכל זאת לא הייתי בירושלם כי אם למלאות שלשים ושתים שנה לארתחששתא מלך בבל ולקץ הימים נשאלתי מן המלך אמר ר' תחנא בא וראה עשרו של אחשורוש שהיה עשיר מכל מלכי מדי ופרס ועליו הכתוב אומ' והרביעי יעשיר עושר גדול ומה היה עשרו של אחשורוש שהעמיד מטות זהב וכסף ברחוב העיר להראות לכל העמים עשרו שנ' מטות זהב וכסף וכל כלי תשמישיו של אחשורוש לא היו בכלי כסף אלא בכלי זהב והביא כלי בית המקדש וכלי ביתו כלן היו משתנין ונעשין כעופרת שנ' וכלים מכלים שונים ועל רצפת פלטרין שלו היו אבנים טובות ומרגליות שנ' על רצפת בהט ושש ודר וסוחרת ר' אליעזר אומ' חצי שנה עשה אחשורוש סעודות גדולות לכל העמים שנ' ימים רבים שמנים ומאת יום וכל עם שהיה מאכלו בטומאה היה נותן מאכלו בטומאה וכל עם שהיה מאכלו בטהרה היה נותן לו מאכלו בטהרו לקיים מה שנ' לעשות כרצון איש ואיש ר' שמעון אומ' כל מנהגן של מלכי מדי כשהיו אוכלין ושותין היו מביאין נשיהם גלויות בשר ערוה משחקות ומרקדות לפנים ולראות ביופי תארן וכשנכנס יין בלבו של אחשורוש בקש לעשות כן לושתי המלכה ובת מלכים היתה ובקש שתבא לפניו ערומה ושלחה לו לאמור איש שוטה ושכור אם אבא לפניך ערומה ויראו אותי בערוה יבוזו לך בשולחנך ואם יראו אותי שאני יפת תואר אחד מהשרים יהרוג אותך בשעת היין כששמע המלך לדבריה צוה להרגה וכשיצא היין מלבו של אחשורוש בקש לו את ושתי המלכה ולא מצאה הגידו לו השרים הגזירה שגזר עליה והתחיל ובוכה על הגזירה שנגזרה עליה ולמה נגזרה עליה גזירה זו שהיתה מביאה בנות ישראל ערומות ועושות בהן מלאכה בשבת ועל זה נגזר עליה גזירה שתשחט ערומה בשבת שנ' את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה ר' זכריה אומ' מגלגלין זכות על ידי זכאי על יד דניאל נתגלגלה מלכות אסתר שאמ' למלך אל יבכה עליה שכל מה שעשית כדת וכשורה עשית שכל המקיים את התורה הב"ה מקיים את מלכותו שכך אמרה תורה האיש ימשול שנ' והוא ימשול בך ושלח המלך בכל המדינות לעשות כדבריו שנ' להיות כל איש שורר בביתו ועוד אמ' למלך יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה ולא כל נערות אלא נערות יפות מראה והנערה אשר תיטב בעיניו כתיב כאן וכתיב להלן ותיטב הנערה בעיניו זו אסתר והטה עליה הב"ה חן וחסד בעיני כל רואיה שנ' ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה: