פרדס רמונים ל ח

פרק שמיני:

בחלק הגימטריא. והוא ענין מספר האותיות שוה בשוה, ולחלק זה חלוקים אחרים והם:

ראשונה - חלק המשקל, והוא המשובח שבכל הגימטריא, ופי', כמו רזיא"ל שעולה לחשבון אברהם, ואותיותיהם שוות, זה ה' אותיות וזה ה' אותיות. וכן בי"ט עולה יה"ו, שבזה ג' אותיות וזה ג' אותיות, והם שקולים יחד זה כזה וזה כזה. וזה המשובח שבכל הגימטריאות, מפני שכל ענין הענפים והכחות שבשם זה הם בשם זה, אלא שנתחלפו האותיות והכחות בכחות אחרים. וזה אפשר להיות ע"ד שכתבנו למעלה, ודרך זו קרובה בצד מה אל התמורה.

ותחת החלק הזה יש חלק אחר והוא חלק החיבור והפרוד. וענין החיבור הוא, אם יהיו בתוכה ג' אותיות שיתחברו אל שתים. כיצד? הו"ה, שיתחברו שני ההי"ן אל י' ויהי' י"ו, וכן אהי"ה, שיתחברו אל"ף וה"א אל וא"ו ויעלה יה"ו. וכן חיים, שיתחברו שני יודי"ן אל כ"ף ויהיה חכם. וזה חלק משובח קצת, שאינם משתנים האותיות מכל וכל בדרך החשבון, כמו שנבאר, אלא הם עומדות במקומם, אלא שתים מהם נתחברו או נפרדו, ומהיחוד והחבור יודע הפירוד, ומהפירוד יודע היחוד, ולכן אין צורך להאריך בו.

אמנם הענין הוא, כי כל אות ואות, לפי מספרו יהיו כחותיו, כי המספר לא על חנם הוא. כי התי"ו יהיו לה ד' מאות ענפים מסתעפים ממנה, כלם כפתור ופרח. וכן לכל הקנים היוצאים מן המנורה הטהורה שבה קבועות כ"ב חפצים כדפי' בשער האותיות.

ועם היות שנמצא שהא' הוא בכתר, חשבונו א' מורה על ענף א', ות' היא במלכות או באיזה מקום שיהיה מורה על ד' מאות. ובודאי כי אלף הוא במעלה גדולה יותר מן התי"ו.

זו אינה שאלה, כי יש ענף כי עם היותו מיוחד כולל ענפים רבים מסתתמים ומתעלמים בו, כמו האלף הכוללת כל הענפים, ר"ל כל האותיות, כמו שפי' בשער האותיות וכלן מתיחדות בא'. ובזה יובן עתה ענין הגמטריא, כי הוא ענין א' עם הדבר הנמנה בו.

המשל: אמ"ן שעולה יאדהונה"י, כמפורסם בדברי הרשב"י ע"ה. כי כאשר יתחברו ת"ת ומלכות, יתייחדו ביחוד כ"ו ענפים שבת"ת כמנין שם בן ד', וס"ה ענפים שבמלכות כמנין אדנ"י. וכאשר נרצה לחברם נחברם בשם סוכ"ה או בשם אמ"ן או בשם מלאך, כי בכלם נרמזים צ"א ענפים שביחודם. אמת שלא ישתוו בעניינם כי סוכה הוא מיוחד יותר שהוא כ"ו ה"ס שענפיהם מתגלים על ענין הנרמז בשתי שמות וכיוצא בזה כאשר נחבר שתי אותיות אל אחד וכן שני שמות אל אחד הנה אותו האות ואותו השם לא יתייחס בעצם [א] באות הראשון או בשם הראשון שהיה עיקרי ברוחניותיה. ומזה נקיש אל כאשר תשתנה התיבה מכל וכל. ואולם סדר מנין הגימטריא קבלו בהם היותם תשעה ואלה שמותם כאשר כנו להם הקדמונים:

א מספר המעוגל הכללי והוא בחזרת הגלגל ר"ל שהאלפים אינם נחשבים אלא כאחדים כגון חמשה פעמים רי"ו שעולים אנכ"י. ורבים כנו מספר זה בשם מספר קטן והטעם מפני שהוא מקטין המספר כי ממאה יעשה א' ומשלש מאות ג' ומארבע מאות ארבעה. וכן על דרך זה יקטין מספר האלפים אל מדרגת האחדים. ומכנה הרשב"י ע"ה המספר הזה לחנוך וכן המורגל במקומות הרבה בפרט בתיקונים לחשבן זעיר דחנוך.

ונראה לנו היות הענין הזה, כי חנוך הוא נער מטטרו"ן והמלאך הזה המקטין את המדות מפני שהוא מראה קטנה רצה לומר שיש בו ענפי הספירות מתפשטות ומתלבשות באורו ואינו זוכה אליהם בהיותם כלולות מעשר או יותר. כי זהו סוד המספר שבאותיות, כי יתעלו האחדים אל העשירות בסוד אחד כלולה מעשר ומהעשירות אל המאות בסוד כי כל א' כלולה מי' וי' מי' כי כל אחד מי' ענפים יוכללו עוד מעשר ונמצא מא' עולה אל מאה וכן על דרך זה יעלו לאלף. ומטטרון הפך מדה זו כי אור הכללות חשך בעדו ואין לו כללות המדות לפי שהוא בעולם הפירוד (היינו עולם, היצירה), ולכן אדרבה הוא מקטין מספר האותיות ומה שמאיר למעלה בספירה באלף מאיר למטה במטטרון באחד וזהו סוד מספר קטן ומזה נוכל להקיש אל המספרים המוסיפים שהם מוסיפים הכלליות והמוסיפים באותיות עצמם הם מוסיפים עצם הענף הכולל וכן המוסיף התיבה וכיוצא בזה. וכן המוסיפים המילוי בסוד המילויים שפי' בשער שם בן ד' ודי בזה הערה להשכלות שאר המספרים כדי שלא נצטרך לבארם כי בשער זה יכנסו כלם מעלה מטה:

ב מספר הקדמי כגון ג' עולה ששה כשנמנה מתחלת האלפא ביתא ועד הג'.

ד' עולה י' וה' עולה ט"ו כשנמנה מראש האלפא ביתא. והנרצה לסיים, הנה כל המספרים כלם מראש האלפא ביתא ועד סופה כדי שיקל אלינו למנות כשנצטרך אל המספר. וזו צורתה.

א ב עולה ג.

א ב ג עולה ו.

א ב ג ד עולה י.

א ב ג ד ה עולה טו.

אבגדהו עולה כא.

אבגדהוז עולה כח.

א ב ג ד ה ו ז ח עולה לו.

אבגדהוזחט עולה מה.

אבגדהוזחטי עולה נה.

אבגדהוזחטיס עולה עה.

אבגדהוזחטיכל עולה קה.

אבגדהוזחטיכלמ עולה קמה.

אבגדהוזחטיכלמג עולה קצה.

אבגדהוזחטיכלמנס עולה רנה.

אבגדהוזחטיכלמנסע עולה שכה.

אבגדהוזחטיכלמנסעפ עולה תה.

אבגדהוזחטיכלמנסעפצ עולה תצה.

אבגדהוזחטיכלמנסעפצק עולה תרצה.

אבגדהוזחטיכלמנסעפצקר עולהתשצה

אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרש עולה אלףצה

אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת עולה אתצ"ה.

והנה בלוח זה יקל אלינו הוצאת המספר לכל המצטרך בעזר הצור וישועתו:

ג מספר הכרחי. והוא מספר המלה לפי מה שהיא. כגון חסד עולה ע"ב, גבורה רי"ו או ארי"ה :

ד מספר מוספי הוא שמוסיפין האותיות מן המלה על המספר או המלה עצמה אם יצטרך הכל לפי הצורך וכן אלה נתבאר העלמם למעלה וכן טעמם והטעם אל הקדמיי מאחר שהיא סבתה ע"ד שפירשתי בספירות בשער סדר האצילות:

ה מספר המרובע הכללי כגון דוד שעולה יד צריך לצרף המלה לפי סדר האותיות. ונאמר ד' פעמים י"ד יעלה נ"ו. ו' פעמים י"ד יעלה פ"ד הרי ק"מ. וד' פעמים י"ד יעלה נ"ו. סך כלם קצ"ו. וטעם הענין כי אחר שהם י"ד ענפים בג' כחות וודאי כל אחד מהכחות שבג' כחות כלול מכל הכחות ולכן יהי' י"ד פעם י"ד כי כל אחד מהכחות כלול מכלם כמו שפי' ולכן יעלו למספר גדול הזה:

ו מספר המרובע הפרטי כגון שני פעמים ב' עולים ד', ג' פעמים ג' הרי ט', וכן ד' פעמים ד' הרי י"ו. והענין הזה שיוכלל האות בכלל הכחות שבה לבד לא בכל כוחות שבתיבה כמו הכללות הקודם במספר הכללי:

ז מספר שמיי ר"ל לשום על המלה מלוי האותיות כגון ידוד במלוי אלפין כזה יוד ה"א וא"ו ה"א שעולה מ"ה כמספר אדם. וזה כבר נתבאר לעיל:

ח מספר המספריי ר"ל י' עשרה, ועשרה עולה תקע"ה. ה' חמשה, וחמשה עולה שנ"ג. והענין הזה הוא כי אותם חמשה כחות נכללים במנין שמם כי שם מספרם מעיד עליהם:

ט מספריי הגדול ר"ל יו"ד במילואו עשרים ועשרים בגימט' כתר. וביאורו ע"ד שפי' בהשמיני ויגיד עליו רעו. הנה נכלל החלק הגימטריאה :

עוד יש קרוב לענין זה והוא נקרא נוטריקון, והוא ענין ראשי תיבות וסופי תיבות ותוכי התיבות. המשל: אל, מלך, נאמן, שראשי תיבות אמן, וסופי תיבות לכ"ן, ותוכי תיבות מל"א. וכיוצא בזה, ושאר מן השמות היוצאים מראשי תיבות או מסופם או מאמצעותם או בדילוג אות אחת ולקחת אות אחת בדילוג חברתה, וכדברים האלה, כמו שם הס"ר תי"ו אה"ן היוצא מהנסתרות לה' אלדינו בדילוג אות ולקחת אות, וכן רבים כדברים האלה.

ואין צריך להאריך, כי כל ענין זה מורה על כבוד התורה והעלמה, שנתגשמה וקבלה כל הצרופים שיכולים להיות בעולם, ונתלבשה בלבוש נכר כדפרישית בשער האותיות בפרק א'. וכל זה כדי להשלים נפשותינו, כי ה' חפץ למען צדקו וגו'. ובזהר פרשת בראשית (דף מו, עב) נראה בפירוש כי חשבונות וגימטריאות הם כלם תלוים במלכות. כי בספירות למעלה אין הענפים מתגלים בחשבונות וגימטריאות. ומה שנמצא חשבון וגימטריא שם, עם כל זאת עקרן במלכות ומשם רומזים למעלה.

ובזה נשלם הפרק הזה ונכלל השער הזה בס"ד.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה: