פרדס רמונים ל ד

פרק רביעי:

בצרוף הניקוד.

ואולם הנקודות בדרך הצרוף, רוב המפרשים הסכימו שלא לצרף אלא בחמש נקודות, לפי שסימנם פתוחי חותם. ויש שכתבו שהם עם השבא. וכל זה נראה לנו דוחק, כי הנקודות הם י"ב, וכחותיהם וצורתם משונה זו מזו, כדפירשנו בשער הניקוד, א"כ ראוי לצרף ולגלגל התיבות ע"י כלם. ואולם שלא לפרוץ גדר וגבול אשר גבלו ראשונים קדמונינו, לא נכתוב כ"א צרוף החמשה שהם נוטריקון, ומזה יקיש המעיין אל השאר. ואם לא יספיק למעיין, יעויין בשער פרטי השמות, כי שם הארכנו בחלוקים אלה שבין המפרשים ובינינו.

וראשונה יתעלה המספר אל התיבות והצירופים האלה בדרך שיתרבה ויתעלה מספר הצירוף באותיות, כמבואר בפ"ק.

כיצד?

אות א' יבנה ה' בתים ואלו הם: א א א א הרי חמשה, ואם ששה יעלו ששה, ואם י"ב י"ב. וכאשר נוסיף אות שנייה יעלו אל חמשה פעמים חמשה וכן כשהם שש נקודות יעלו ששה פעמים ששה שהם ל"ו וכן אם יהיו י"ב יעלו י"ב פעמים י"ב שהם קמ"ד כמו שצרפנו בשער הנזכר.

וזהו צרוף שתי אותיות בה' נקודות:

אב אב אבב אב אב אב אב אב אאב אב אבב אב אב אב אב אב אב אב אב אב אב אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבגג אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבג אבג :

הנה הצבנו דרך כיצד שני אבנים בונים ה' פעמים ה' שהם כ"ה, וכאשר נצטרף בת ג' אותיות יעלה ה' פעמים כ"ה שהם קכ"ה. כיצד? כל אות הם ה' ונופל על הכ"ה ה' פעמים נמצאו קכ"ה וזו צורתו.

הנה סדרנו חמשה צורות של חמשה ועשרין תיבות כל א' ואחד כי בהמלכת הקמץ כ"ה והעניינים ישכיל האדם מעצמו בהשכלתו בצורות יותר ממה שישכיל בעיונו בעניינים בעל פה.

והנה אם יהיו האותיות ארבע יעלה הצרוף ו' מאות וחמשה ועשרים ואם יהיו האותיות ה' יעלה הצירוף שלשת אלפים ומאה ועשרים וחמשה כי באותיות שלש הם מאה ועשרים וחמשה שבכפל האות יגבר ה' פעמים קכ"ה שהם שש מאות עשרים וחמשה ואם נוסיף אות אחרת יעשה ה' פעמים שש מאות וכ"ה. וע"ד זה יעלה מספרו כי מה שהיה כלל הצירוף יעשה נתח אחד מחמשה נתחי הצירוף כמצוייר לפניך ודי בזה הערה לענין צרוף הנקוד בס"ד.

והנה נגמר מה שעלה בדעתינו לחבר בענין חלק הצרוף, ועתה נבא בחלק התמורה בס"ד :