פרדס רמונים כז כד

פרק עשרים וארבעה:

באות ש'. פי' בס' התמונה כי רמז האות הזה היא בבינה ושלשה יודין הם שלש ראשונות ושלשה ווי"ן הם ג' אבות והכ' ההפוכה למעלה היא מלכות בסוד היסוד לקבל שפע מאלו הספי'. ועיקרה בנצח כי על ידו תתחבר החבור היפה הזה. והיא ג"כ בבינה כדפי'. וממשלתה בשעת ככב.

ויש מי שפי' ש' רומז למלכות מלשון (שה"ש ו, ו) שנייך כעדר הרחלים פי' שהוא שיני [ההר] שיושבי העיר יושבים שם כדי שלא יכנסו האויבים בעיר כך יושבת בשערי המלך ושומרת עצמה שלא יכנס לה זר.

ויש מי שפי' בענין אחר וז"ל ש' כבר אמרתי באות י' שהוא רומזת קשר של תפילין והנתיב שלה נקרא ממשות הפעולה.

והמוסכם בדברי הרשב"י ע"ה בזוהר כי השי"ן רומזת ג' אבות שהם גדולה גבורה ת"ת והרמז בה ג' ווי"ן של ויס"ע ויב"א וי"ט שהם ג' אבות וירמוז ג"כ אל נה"י בכלל הווין בסוד שהם נכללים עם הקוים קו החסד קו הדין קו הרחמים. ועכ"ז שרש השי"ן דהיינו נקודה שתחתיה שבנחושתה הרמז לה בבינה או במלכות בסוד ממטה למעלה או ממעלה למטה כדפי' בשער ממטה למעלה: